Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 116]

sh ( jift ) «a *9■ ,fr״> *9• •>׳>❖<״> ■4 <״5״0"8״0• M1• <• ׳>+ התקוח *). כני אדם ידברו«!r ♦חלמו חלומות מ;שע הימים הבאים אחריהם i יעלו רום שמים, בם ירדו תהומות להגיע הממרח כל מגמת פניהם י יוקן החלד יהליןז נעוריו כנשר - ועוד יקו האדם להשיג ברכה ואושר; חתקוה מבטן ליונק טוהרת, בלבב העלם כשושנה פורחת; לפני הנער רוקדת ודוהרת, בל תעזוב הוקן כי ילך לשחת; ואם בשאול יתום מהלכו הגבר, עוד יטע עץ תקוה על שפתי הקבר ׳ התקוה בל שוא וכזב תשמיע איננה רעות רוח רודפי קדים; חוף לב האדם אומר תביע: י י־ לדבר טוב מזה נחנו נולדים!- ״ ולרגש פנימה האדם לקול דממה כל יבוש כי יאמין כל באפו נשמה ■ יששכר בער שלערנגער♦ *) Nach Friedrich von Schiller, n הבערה