Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 107]

»♦ ( 106 ) «תשות בערן ק אלהים עלי הרי בשטים תחת צללי עצים רעננים* «מלאכי אתבה בעדת דבורים מתעופפים סביב לה, ובשעשועם «יתרחקו ויתקרבו עד מהרה• אלה נושאים ב;עף טנא תאנים « ורמונים, אלה מביאים אשכול ענבים, ומהם ירחפו על פגי פרחים «ושושנים להעלות ריח נחוח לאפה* גם אנכי במראה אליו* "אתודע, מפש-עורגות לפניה אעמודה, מתבושש אביט לארץ, «ובכובד שפה מאנחות לבי, מפי מלים יתמלטו׳ כי "חולה אהבה «אגי" עוד לא ערבתי את לבי לשאת אמרי אלה עלשפתי• הה! .«לו יאנח לבה בחלומה זר״בהנומתהפניה מעט יבלמו׳ ומשחור, "נעים ישובו יצהלו• מי יתנני יפה עינים וטוב ראי כבן ישי, «בהלקחו מאחרי הצאן לרעות צאן עמו, ושירותי ימתקו כקול "צפוד הנותן זמירות בלילה• לו בל כשרון וצדקה יוקירו את « נפשי בעיניה ותאהבני י• “ בח שד הרועה ׳ ולאור חלבנה שב לאהלו חזיוני תקוה המתיקו לו שנהו בעתותי לילה הנותרות• כבקר השכם נהג צא;ו אחרי הגבעה׳ שם סוכת תשוקתו על אם הדרךנצבר,. לאט לאט הלכו הצאן, רועות על יד ההר כהונה׳ והבל מחלל בחלילו¬ " לחכו כשבים ורחלים! לחכו ירק ועשב י• נאות דשא יפות מאלה «לא תמצאו• באשר תחן עין כל נטע ייף בגדלו׳ ובמקום תדרון: « כף רגלה, יציצו פרחים נחמדים “ כה אמר וצלה נשקפה בער החלוף אור השמש זרח על יפי פניה ׳ עין בעין ראה בשירה אליו צוחקת, ולחייה התאימו לאט חלף לפניה, ורוחו התפעם בקרבו* בחן שפתיה נהנה לו ברכתה, ובנעימות חסד הביטה אחריו. בי שירתו כאישון לילה שמעה אזנה ותבן לה. ברארי בחדש זיו תקפ״ו אברחם טראכטענבערג אמרות