Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 95]

sw ( 04 ) מי הוא זה שמה ל כה החל לרבר, מי הוא זה ליקוייו יחתו יער ויושביו, אשר בדם ענוים ירשן נאוה מדבר, ומחלב בקיים ישבע?— כרכרו כן עיני הארי - אל מול הזאב נכונים, כי לא האמין כי לו יכונו אמרי אמת—אמנם בחוקת היד דבר המוכיח «הלא לך שמתי דברתי, האריהי• אכזרי הנך׳ טורף מבלי הרף, חומס וחומץ > הלא אם תטיב שאת והרד יעטרוך, ואם לא — ׳אם לא, שאג בחרי אף, האריה אם לא אטי־וף לשון מדברה גדולות? אם לא אשיהך למרמס J"-וירערו כל השומעים משאגהו וילך לו הלוך ונהום — י ״הן אמת חפצחם ואמת אמרתי ז - מלבי הנשר גדל הכנסים! 'עתה אערכה לעיניו׳ חמס ועול תחת ממשלתך ראיתי, הנץ ימוין רם צדיק והיונה תונה, התחמם תחמוס, והרחם— בל ירחם — הה ■ גם אתה! — "גם אתה" ענהו הנשר יתחנק, לו נתתי מחסום למו פי לבלי הפר ברית שלומים כיום, כי עתה בלעתיך!— בעברה נשא אברתו למרומי שחק,עמו הגביהו עוף בל בגירשף׳ והנשארים נפוצו אחד אחד• — כאשר באו כן הלכו, הל» למשחק לך ׳ בן האדם י• יהי, דרך כסלם ׳ משמוע אזנם כבדה' אף כי שחרו אמת, תלעג למו על כי בכה נואלו; - ואולם! שמן לבבך טח מהבין, בי כתנשמת בל תחזה שמש, מפיץ אורו גם עליה, בן נפשך בל חבץ אמרי אמת בינגו— אליה'• ' משה אלטאד הלוי רגוע