Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 74]

»♦ ( 11 ) «SB ׳ לנסלזרא“ ורן "לדאון לנל!3שר“ נחלוף הנהיג i מזרענו, נטי כנסתר עלי הכרס החסר 3נתו3 ומובן מענינ.‘: — (יא) הולך הלון ונאר, כנטע אשר בתחלת ימי הנטעה גדל מאוד, ונזרע אשר בראשית הזרעו הגדיל להפריח, 3טמ 3ס ל3 בעליהם למצא נלחמדה, ו33וא עת הקציר להם, וירא והנה תוחלתו ננזנה, הנטע אשר חש3 להתגדל על נל, היה לגפן נגריה לא תאר לס ולא הדד, והזרע אשד הפריח נבקר השכם, היה לקני שפלים דקות צנועות ושדופות, בוש ני בטח בס , נא עדם וימפר הנס המשל, והנמשל מה טוב ומה נעים: מה עתק וגבר ישראל חיל בימי מלניו הראשונים שאול, לול ושלמה, מי האמין בעת ההיא, ני הגוי הגדול הזה, לא יינו הימים וילך סלוד ודל, על ני עס לא היה, גדולי נשלים ימגלו נסאי לאלז וינמידוהומגוי, זה פלי מעלליו הרעים, שמע אלוהים ויתעבל, וישליכה מעל פניו• תשגשנ׳, שדשו שגה וננפלו הפי׳א והעיין להורות על חוזק הפעולה ובבקר. במו "33קל זרע“ בימי עלומיך, נד, נמו "נאשר ינוד הקנס“ והפעולה בנח השם, או שימצא הבינוני גס בצירי הפ׳״א, קציר נמו "תשלח קציריה“ יי ועשה קציר“ נל הנטע היה נקציר אחל המתנולל לנלרוח* קציר, כקציר במשלו!כ״ן>בכל״ס וכאב, הנ״ף שמושית לדמיון, שדש המלה אבב, ושוה בהוראתו לאביב, אלא שזה בתשלומו וזה בחסרון נאשר תאמר מן שן שנו, ומנו מן חן, ננה השם הישר מן יי עודני נא13 לא יקטן•“ אג ואפשר שיורה א3 קנה שבולתדיקה, ptorw^j. בלשון אשננז, ני נן נמצאו שניהם, וזה יחנן מאול לפי פרושי• אנוש, תואר לאב, ונן "ויום אנוש“ או יהיה אנוש ובאב ביום אנוש ויהיה לפי זה ביום נחלה מושך עצמו ואחר עמו• ביום נחלה, יום בו ינחלו ויאספו את תבואת האלמה אשר תענה את הדגן התירוש והיצהר• ונן ,י נגול חנמים ינחלו“ ״ותמימים ינחלו טוב“ והדומים׳ צזין בעיים f נעהזזען, בלשון אשכנז• ונן מצאתי בתרגום צרפתי טוב מאוד, Au jour de la jouissance, צ1קטצ41ע רעי 4ענ1טםעם, בלשון אשכנז ה.שרייבער• אייער*