Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 41]

I SM ( 4P ) *« ») מקורם: נלס יצאו חטי מגזע אמד, צג צחל לכולם. ומזרע קידש יצאו, מעעיצנלהם יצחק ויעקג• ב) תעודתם: תעודה אמת לנלס, לרש® איז גחלת אנותס. ולשמור כמוהם צתדנר ה' גאמונה וטהרה. ולהודיע לכל גויי האדן ני ה׳ הוא האלהים, ואין עוד מלנד צול ישראל נ) מלכם: כלס יחדו נתנו נתר המלכות גראש ה'׳ וקנלו פה אחד ולע צמד עול מלכותי, לעגדו שנס אחל י) כיח הגהילה: אוהל ומשק לאד לגולם; ונאוהל זה נעל חלקי9 דנים , חנרים ודנקיס על ידי הלולאים הקרסים והיתדות» והיו אחל, נן איפוא מנדים השנטיס נמסמדות הנזכרות. נקדושת ללולאות באלה, והחוט המרנע הזה לא נמהלה ינתק* \בכח הקשירה הזאת היה לנלשנטושנט יל ומשפט לפקוח עיניו על אמץ השנטיס. נדני טונת כלס. לראות השומרים הס מצות ה׳# והולכים נלרניו נתויה ונמצוה, וכאשר ראו ני כסוג לג משפחה או שגט מאחרי 9' מלכם , היה עליהם המצוה להוכיחם, ולשום נגד פניהם את העון אשד ימצאם נפרט« וכל העם נכלל על דור המדידה הזאת. והיה אס שמוע שפעו והיטינודרכם« טו5; ואס לא שמעו והקשו ערפם עי7. לעשות סלה ולעגור את פי ה', נחלג יצאו לקראתם. ומעשה כפלנא וגנעה יוכיח גן• לעתה נס אם לא משה מעמד האמה נתנונה הזאת יחלה, להרנות קלות העם נפדה גדושה ויתירה« ננל זאת לא הניא גס p מהיות ישראל עם עומד נלנדו« ונחו אתו כל זמן אשי הנין לננו לדרוש את ה׳ ותרועתאלהיו נלנו ונפשו• אולם, נל דנלי האומה מראשית ועד אחרית יעידו, ני נס נכון מעמד כזה ונשר על מאוד למלחמה פנימית וחצונית מהטעם הנא: נמעמד וקשר אומה מאופן זה, לא ימלט אשר לא יפגעו קנאים ננל שנט אשד לו יתרון ומעלה על אחיו השנטים, ועלים נאמנים על זה לנו נמו דנו׳ והקנאה הזאת תעודד מדנים ׳ ונין אחים תפליא שנאה ואינה. והעד הנאמן והגדול הוא זס: ליהודה נתן יעקג נגינתו משפט כננודה ׳ ונל המפלות והיתרונות אשל גנחה; וליוסף אמד: אפלים ומנשה נלאונן ושממון יהיה לי ונכד גס את יוסף לתת לו עי שכיס, ונדנד היתמנות האלה אשר חלק יעק3 לשנטיס הנזכרים, נולדה המחליקה הגדולה והפרידה היעה, ני סר אפדיס פעל יהודס׳ ננוא רחנעם פילה. ולו יקהת עפים, ני אמלו: גס לנו משפט הננו יה, ומאתנו יצא עחוקק נישולן מלן, וימשחו את •יגעס החוטא וסמחטיא ואחרית כמחלוקה הזאת יזועה לנל: היא הפדידה הקשר שנין השנטים, והשליט? ענותוח