Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1826 - תקפ״ז
- Date
- 1826-01-01
- Page
- [Seite 23] (sequence 23)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 51% known words query
- IRI
…/4782723-4784205--1505-4784229- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
Sh ( a» ) +& קראת יצוייס אין מספד למו. הלמען לנאס למען מלאם עצמן ו7אנ®׳ ועל מה המולת אופל שאנןועלפלי דומיה, נלאת אול יאיר עלי תמס איז גה הלשע ין שישיו , יונקותיו מלננה על לממזוק, דליותיו ינסו עין האלן —קונס שמיס ואלן! הניטדס נול לו הנעיסוך י לי לי ך? האס על אין ואפס נמך חמתן? לו פני נסא נגוללאחזה" געל לגנות אלפי נאנמיס ונאנקים אמונת! אלע גמה תללק ׳ אלע נמס- (ערס נלה הדמיון נתעלומת נחו לשפוך זעף עגלתו^ והנה ה מ נ ו נ ה מני מקום שרנה תשמיעהו קולה לאמד) י מה מאוד פלצת נללן׳ הלטיון י• נעיד פלא יעלוק מגלי מתג ולסן ליה מקים לא אלם נה׳ נן נשלידותן תלך שונג תענו חוק הושם לד —י סולל ־י• מולה! מה לן פה? ני מעפיל לדג את שופט נל האלן? ההוא יעשה עול? ואם מני מקול הטוגה יצאו מים דע״ס לשטוף עפדות תגל? — פותה! על אן תוצא מלי לוח “מלגן? אס מקוצל לוח גנל מלאה עינן שולש פולה לאש ולענה תגיט ׳ מ׳ שמן לשופט. ני תלין נצג לליןעמיס? את מי עדנת משפע — נמעט חל«/ עושין גולאן מאפס? ועל מה גאחן זאת? הלא! נ׳ גל שמדת מחסום ■ פיך" זמנך השיאך לנתק מוסלומיך, משליך עגומות חנמה מנן, גם משמלל עליה״ משימנה תחת שגט אולמך 1 היות שלטת תאוה, תמודת משלה 3ך — אם נעוולה תהי " לעיוניה הנשגגות תעטה גמעטה ■ חן ונועם אענה! לא לך המשפט ׳ האמת לק גמצדף התגונה יגמן — לכן 1 הלום ושמע אמלי גינה. הגיוני אמת יהגה חני ישמיקו דיני שדעפיך — אן תמצא מרגוע. — — הן יוגילוני לעיוני אלי ימות קלס׳ אלי ים גלול למלמו אין קצה" העת •קדא" שעה מחוז יתיצג לנגד עיני — עת צאת אדן ומלואה מני לחם ה א * ן ו ה א ס ס״ נללת תהו וגהו עפרות תנל — הן יל מי פעלה נזאת? הלא אל מחולל נל אוה ויעש נפלאות לא יגינם אנוש, לצה — ויהפכו מחשניממיה לאוד גמל! אמנם! את מי העתיק סול״ ומי מנן לוחו? ־■־־־ הני למען הראות יקר תפארתו ני ינעלו, ני יחילו יצילהו מהלל גאונו עשה נל חיל צגאיו? — צולת I פתיות! מה יפעל אל אלוה ני ינגלהו " גן אנוש! האיש אל ויתענג פלי מהלל גלואיו? — — לא! לא! * הסד וטוג המה הנתייוהו גס סגגוהו״ אף חנמתו יעצמו— לנן מני לגגי דגואות עולמים, על פניהללתנגולו חלפו, נגדקיס ימצצו׳ האחת הטונה" העולה על נלנה, נחל. אותה הפלה להרעיף עליה ממדום משננו מטלת אהגה וחן, אז — ננלה תעדה עלי וחלי נתס, עטתה ארן מעיל גליל יופי" גס שלעת הנועם עטפה; צדק ואמת יפדו מנה יצמחו ישגו /