Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 246]

£>♦ ( ך1 > ) ולמר! מני־רחש עת־ללדת V V T V V V T T T אור החמה ראינו פה בשפל ז ״ T T ״ •« V ולמה זה חיתנו המילדת? מה לא מענו אז? מה לא כנפל V T; T V ־־ V V מבפק ♦יולדה נסע אל־קבר? אחר יום נולד. ליל הרה גבר! 1 * T •״ ד 1 V T נ♦ עתה ררף רשע לא היפנו׳ י לא פעלנו עולה ♦ומש וי:ל; ■ ־יל^זל יאיז לאידוקני• לגזל לרצח לא אזרנו חיל. לדמרזנו אז 1 לו לא רוענו רגע, ובעמק החרוץ לא נירא פגע! זהב משחית תבל׳ יו_עש זיוף! מ^טן מהרים למה נגלית? עורי עיני בשר נגח מךאיף; קונה קו^יך/אוי אדון!) נה:יו/♦ הפר תורות, הלוז המיס, פקדת; נ'.נ■ לצה׳ נל"־חטם! אהבה בתענוגים׳ עקפת.גפש! נעם גנב יבב. ארור לנצח! תשקיע דל תעה ביון ולפש׳ קנאה׳ חמיה׳ זמה׳ נזל יךצח• רוח זרענו', ,ונקצר סופתה; נעם דישנו, ונבא מרתה ♦ 1; - t זזו כבוד j