Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 170]

(!4 ) SM ולשון תלע שניעל־השלוח <«״t) על־קדקדו יקשור׳ אף יצעהו נכח בית שלוחו; אך לטבוח .יקשור ארדהתלע על־צוארהו: שן מבלתי־זיאת איכר. יכרו? ••׳ו־ ן ז ובמךאה ובקומה שוים נכחרו. . (ס שב לו אצל פרו, הוא פד־חטאת, (מ״א ז V ז־ - * T וישתי שיו;סמיך;!ליו׳ ובנח; אף־יתודה עליו טכל־חטאת, ויהי שואל מאל יואל לקלח ופגמים שלש את־השם :שמי;!׳ ככתבו, כלשונו, וכה יביע: י; ד ■; : ** “ אנא יהוה! חטאתי, אף־עויתי׳ ולפניך הרבה פשעתי אני, ומי אהרן: אקנס הנה ראית♦ כ♦ רק ’לטיב אלינו צויתני לעבר תחת אח♦ בדביר הקדש, לבא ביתך בעשור לחלש. אנא יהוה! כפר ומחל וקלחה׳ הנון, רחום - על־בל־־עוין ופשע. .על־כל־חטאת נפשנו בו נדחה; ך ד T -:י• T T כל־־מעל כפר־נא, וישכח כל־רישע: על־ראיש שבט צעיר הגדל חסדך, ככתוב על־תורת משה עבדך: כי ביום הזה :כפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיבם לפני יהוד. תטהרו.