Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 101]

4<j נ 100) 6 אם הרכה בנה דורשת, אשת נעורים בעלה בקשת, אבות על בנים יעופו! מהרה חושו מהרה נוסו, עוד מעט׳ ומעפר תץסו, אל תעמודו פן תספו* 6 . בגפם ינוסו להמלט על נפשם, יעזבו ביתם ישכחו רכושם, יביטו אחוריהם והנה בלהות י1 עמל ידיהם נהי׳ לשמה, יגיע כפם תוהו ושממה, * עדו עד יםוד טירות הגבוהות1 7 איה הערים בנו לתלפיות הרס הרסת שמת שאיות אבד זכרם שמם נמחו; שפך דשן על פאמפעיא שפכת, הערקולאנום כסדום הפך הפכת; ברגע קטן לתל נהפכו• 8 אטנא והעקלא גם הם ירעו . " ׳ אכן לרגעים ואו ירגיעו ואשף תוקד תמיד כתנור בוערה כאש יוקדת תעשן עולמים, הלנצח תאנק עד אחרית הימים? למקום הזה אקרא תבערה! . י 4 אבל