Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 93]

52** ( ג9 ) *<£ לפני ירושלים, מחוץ לשער, על חוף הנחל׳ מפריח נענים, הלך שלמה, בעודו נער למצוא לנפשו, עונג ועמים, הרחק מרשעת בני היכלו׳ - כי בזה ושקץ עצת הנערים - חלה את פני השרןז מנהלו: להורות לו, דרך המישרים ויוליכהו בסבך עצים רעננים, המלך התפלא, בראותו שמה, אשה יושבת, באוהל שושנים, יפיח כלבנה, ברה כחמה, ובצדה עומדים, שלשה אנשים, חשך תארם, שחור פניהם־" מראיהם רע, דלים וכחשים, ויוסך המלך, לתמוה עליהם. ואשד, אחרת, נראתה לעינים - חן וענוה ׳ עדו הוד פניה, בידה, שרביט, חרב, ומאזנים ■ וספרים רבים, פתוחים לפניה; ולקולה נפתח היכל תפארה, על פתחו חקוק: לאל־מות!דרך! ושרים, וגבורים, ועוטרי עטרה, על סך ההיכל, כרעו ברך. ויאמר המלאך: עתה הכר ההבל! מראה התענוג ׳ הראתיך ראשונה ׳ התענוג׳ האהוב לכל יושבי תבל׳ בתמונת האשה׳ היפה והעדינה" כי עתה ♦לכו ׳ אחריה יסעו ׳ העונש׳ הצער, ואנחת הערה׳ ממנה יולדו, מבטנה ♦צאו, בנים נבזים, לאם מפוארה* - אכן