Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 89]

SH ( 88 ) 4*2 ה ש י ו ת *) ף)ןי &«1ת עמימות! מה נעים גורלכם; בלי עצב ויגון. ז'- תרעו על שךמותינו. אוהבים ואהובים כאחד! :־ T ר T V i האהבה העזה כמות חיך משכיות ל׳בבכם בל תצעד בזעם ובל תיזל בגללה « ־ T T; t נטפי דמע מעיניכם 5 לכם אך נעימיותיה ומרודתיה לא תטעמו * T : » T V * כ♦ לא!■המולה אכן בנעימת חן __ תדרוך *,) האידילה הזאת, היא מחנרת האשה המפוארה מאוד נשיריה, דיסוליער הצרפתית, ושיר,!ה נודע נין העמיס 3םס: Los moulons , ואני המעתיק מוסר מודעה: שכל הדעות המעותקיס 3שיר זה, אינה דעותי, והצגתיס, רק למען הראות ל3תירי 3ני עמי הרעיונות של משוררים נכרים; ני אן על ידי זה יוזודד ניר הנתינה, למ3קשיס יוסי וצמות על שדמות המליצה וכל מכירי יודעיה שאני ניזה את 3וזי התנמה, ולרו3 אה?תי את המתנה העונה הזאת, נמה ממרות שנעתי מימות נעורי, נהתאמצי לכנוס אל פרוזדור של היכל המדעים,. ואף 3כון> הענין, הוא שעות גדול למדון משסע על דעות המשורר, משיריו, נמו שאין לשפונו על תצייר שהוא גזל; ורוצח, נציירו נמרע אמת דתות אנשים הורגים את ריעיהס . ואחרי שהצעתי ד3ר זה אס עוד יאמרו 3אזני, נניס מחכמה שנוליט, שלא את היושר נת3תי, אז אשו3 להס : גנות של כסילים הוא שנח והילולים ■ — יעק3 שמואל ניק נראדי חשו; תקס״ה —