Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 80]

2» (79) ד. א נ * ה אניה סוערה בלב ים זועף חשבה?1השבר׳ ויושביה נמוגים צעקו צעקה גדולה ומרה׳ בי חתת המות עליהם, עוד מעט ופני השמים הטהרו, ועליהם השמש בהדר גאונה י הסער חרל והים שתק מזעפו׳ ותהום האניה מקול רנה המון חוגג, ושמחתם עד עד השמים הגיעה• ויען רב חחובל ויאמר: אל נא אחי! אל נא תעברו גבול י• בצרה בל ימיוג לבנו ובטובה בל ירום, כי צרה ושמחה בל אדם ז אריה זקן חולה♦ אריה רובץ תחת משא הזקנה חלה חליו למות; חזיר מיערזוהור כי הרע לו, וממהר עליו חיש■ בחמת שניו קחת נקמתו ממנו* זה הולך ופר אחריו, מתמרמר ונוגח בקרניו נגח וסצעי עור מעט והחמוד גם הוא רומס בלי לחמלה גופת הארי עתה נאנח הארי לאמורי "מר עלי מאוד רעות הראשונים אפס נחמתי ״עוד: גבורי בח הרעו עמדי• עתה נלאתי הכל, עתה בי העזות "מצח, זלות הבהמה! השכן כבודי לעפר, מר לי מר ממות! " בנפול הנכבד תעלוץ הקנאה, ילעג הנקלח אף ירע עמרו• חמור בעור הארי♦ חמור מלבש בעור ארי נתן חתית׳ו על אדם ובהמה בי אמרו: אריה הוא• פתאום נשבה רוח בו׳ ועורו מעליו הפשיטה, והוא — חמור עתה התקבצו יחד דרראים מפניו מלפנים ׳ ויכו אותו במקל ואבן מכה רבה ״ מתגאה בלבושו ימצא פה דמותו ברוך שענפעלד ♦♦ י><0״5• •8> •>♦<׳♦{•<• •4•8•♦<• •4•4 •4 •4♦<•$ 6* <• 4• ♦♦♦♦♦<* 4*■<■❖1{••fr״ •!״> ♦ העתקה משירי קלאפשטאק שנים’ ע1ךה מאחר פעמיה השמיש, סלאף אלוזים ס״ם מקיר, פעמיו עידנו מאחר: ריח בשמי עדן מרחף *