Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 76]

*>* ( 75 ) כל הארץ, בשמחת לב יזכור עתה עלי ימי נעוריו׳ בגילת נפש יפקוד על שנות עלומיו׳ עתה ישחק לכל פגעי הבל, יען ירע, כי מהר יבא קצו ובעת לא כביר באורג יקפד חייו- כחיי הפרחים כן. חיי האדם — אפס אף גם האדם סגולת כל הנבראים על פני תבל ארצה ׳ וכמעט יהי׳ באחד מצבא המרום במרום, בכל זאת מותרו מן הפרחים אץ — כי המר, אחרי אשר עת בביר עשו׳ לציה ולשמה נתנו, ער שערי כליון הגיעו ישלח האביב דברו וירפאם, יחיים כבראשונה, ובמקדם יפדיחם ־* לא בן הארם, כי אם יזקין וימים כי ישבע ׳ פור התפוררה גויתו» כוחותיו ילכו, יחלש וחלה, וישחאדסוישפל איש, ופתע פתאום יעלה המות בחלונותיו,.יגוע — ואין — אין זכר גם שאריה לו היה כמוץ גנבתהו סופה, וכעפר רוח נשאו׳ ככה ישקע הארמי■ כה ירד אנוש מבחר היצורים! רק נפשו אחרי הפרדה מבית חומד משכנה, תעלה השמים׳ ושבה אל בית אביה, רק היא לא תרא מות׳ לא תדע בליון׳ תשבע צחצחות, התלונן בצל שרי במרומי שחקים תשכון, שם תשים קנה ׳ בנות אבירים תשב לנצח—ולדור דווים בקהלם תחר ל״ד מפ״ב חלוסידוד בגדיו מדם אדמו גם קווצותיו נטפו דם וכרעם בגלגל הרים קולו לאמר: הוי מלך ישורון למה כן עכרתני 1 ומארץ חיים אותנו כרת הו* ישראל עם קודש מעי מעי יהמו אליו מאשריך מתעים רעיף תעה ילכון נש♦ תחת כנפי התנומה בני תבל שכנו יחדיו מעבודת יום כח חלפו• הירח יקר הלך כץ נכבו מעד־ ודוד עיןס ממלחמה בחיק המנוחה גם הוא שכב והנה בחלומו אוריה החתי למולו בגדיו