Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 17]

&i ( 16 ) *€S מעשה שיר יפה מדאה יהי גלי כתם ודופי דנה וגדלה עמל אנוש בזאת— ועדן לא שלמה; למען מצוא יזן נעיני קורא — גס געים יהי ׳ ואולם המה יאמינו כי לריקייעפו והגל ייגעו, ואך אמנה כפלים למושיה יקחו געמלימו׳ פדי פיהם יאנלו, וגמול ידיהם ישו3 להם• ש״ע , הן נעצלתיס ימך המקרה, ובשפלות ידים ידלוף בית אננים, אף ני שפה ננריה אפר מרחוק מגא׳ ואך כזמורת זד מזרע כמוני היום י רמסי עליכם, אוכלי לחם עצלות •י ישפוט ע' ניני ונינינס ני אם אלה מיראת העמל אחור מורו, בעמק החרון לא ישננו דגליהם ונעמל ידיהם לא יזרעו, הלא רוח יזרעו וסופתה יקצורו ■ עד ארגיעה ההפך עלי נלהות צלמות, מעי חמדמדו ולני נהפך בקרני׳ ני שרשי על גל יסוננו נמעט היו ננל רע, ומעפר אחר יצמחו• כי לא יניס יחנמו להרים נס המליצה ודגל השיל עלי ראשים, יאמרו ללבבם אך ימים ידברו ורוב שנים חכמה יודיעו׳ ונפיהס ירצו: מה לנו וללחם העצבים? — על כן אך נילדי ננריס יספיקו אשר מקדם קדממה מלאו, ויעמיקו מלים אשר עיניהם לנוכח יביטו, וזמירות נננפות האדן אשל עפעפיהם יישירו לנגדם, יתנום ננליהם ויאמרו לנו המים, נלנוש יחליפום ויחלופו, ני אס נעצם לשון ננריה ענודתו, ימירו אך שפת עם לועז בשפת יהודית, המירו טו3 נרע ורע בטוב נה״ו׳ עד מאוד צדקת בדברך, מזני בשפטך! מעשיהם אלה לעיס וזדים המה נעיני, חרה אפי נס, לא אונל אותם! כי אם ממשלי משלים בלאומים הטיבו אשר דברו נשפת ארצם, ובא הענדי והשחית יבול ארצו וגבולות נחלתו, הלא יסג גבול גבלו אנשי שם אשר מעולם• ני גס אחרי נעתק מן הלשון ההוא׳ ואחרי הורק מבלי אל כלי- עול שאד כבראשונה במעטה מלות עבריות אך לשון עם זד, ותהי עבודתו נכריה עבודתו כי מה נקל לו למור ולחפש בספל מדרש מלים, ויפתד ביום ההוא מזון רעהו והנה בוא חלום, ועחבלתו וספדו ללא הועיל, ני משחתו בו מומו נתוה על פניו, אין קונה ואין מונל• איש נכדי כ? אותותיו עבריות יראהו, והעבלי אמרי מליצות נעתקות, בוקות ומבוקרת וממלקות