Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 114

€5י ( SH ( 1U 1*1“♦ ני אדנו להרמב׳יס הימים לשבת מנצרים, ויקום ללכת גזל ירושלים וחשב לשנת על יום מומו, אן אסלי נ! היתה דוס אחרת עמו, ולא עמד שמה ימיה לביס׳ וישב אל מצרים, ושם שקעה שמשו, ויגיע ויאסן אל,עמיו זקן ושבע ימים בן שבעים שנה, ונקבר בגליל העליון בכבול גדול׳ ויבנו ויספדו עליו כל העם מקטון ועד גלול׳ וישימו אגל גדול וצום שלשה ימים! זאת תולדות איש האלהים׳ ואלה היו קולותיו, נל ימיו איש תס וירא אלהיס, דורש טוב לעמו׳ ולא נטה ממשעול האמת אן, ני סיגוהו צרות לבות ולעות, ואשלי העם שננה לו, וגרון שנתן מננולו וסנמפו לנשל ודם! — ואתם הרשניליס בעס שקדו על דלתות ספריו, הכינו לבננס לדרוש לעת תנונת נפשו מעל חנוריו, קנו מדע מספרו המדע, והורו עצמיכס בספרו המולה׳ הפוך בה דנולה בה׳ לנו גס אתם בנתיבותיו לאהוב האמת והשלום, לבקש שלוס וטובת נל אלם ניהול• כערל, ותהיו לתפאלת נין העמיס ובטרם אחמוס עול לי אליך הקורא דבל׳ האזין התנצלותי ואס לא תמצא פה ספורים יותר מתולדות האיש הגדול הזה נאשר קוית ודמית בראשיתן, הן לא עלי אשם, נם אנני נכסף ננספתי לדעת יותר ממנו, מה הגיע אליו בשנות חללו מהמאורעות וההצלחות ויתר הקורות, ני המה מעוררים אהבה ותשוקה להדמות כמוהו, אך מה אעשה ׳ אס מגיל ממנו דגר אין? — יצאתי להשכיל גינה, ואנא אל העין, באל חפרוה שרי המלע, נדוה משכילי עס, והנה אבן העתיק יומין על פץ— ונאשר גללתי את האבן וראיתי מיס עמוקים, עמוק עמוק הוא מל שאין יל שנלי מגעת לשאוב ממנו, נמעט נצמתו וחרבו מלוב ימים ושמת עולמים — אנכי נצב על עין הטיס ואומד מי ישקני? מי יקשרל חבל בחבל ונימי בנימי על שישאוב ויללה ממים עמוקים זו והנה אין אתנו יודע עד מה! והמעט אשל דליתי בעמל וטורח רב קנצתי מרוב ספרים וביותר מספרי א'נ אן שאינו מספיק נ״ח למלוא פי — הנה הבאתי לך, ובתום לגבי ונק־ון נפי עשיתי זאת, למען תת לו זכדון ושאדית ללוד האחרון, ולא יסוף זנדו מזלענו על עולם; על נן תלינני לכן* זנות, ותצר!* המחשבה למעשה! — שמעו! בו׳ז• \ המאסף