Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 100

2>t ( 100 ) *62 ועוד חגי שמונה פרקים למס' אנות בלשון הגדי והלמיג גיוס' הזאת המאמר להיותו יקדה גענינה מפני שהיא מלגות גמילות האלם החשוגות והישרות והאלינו לדני גהס ולהודיע איך אפשל לאלם להרגיל | עצמו גמילות הטונות על שישונו קנין חזקה ויהיה קגועות ננפשו וכאשר : ראו חכמי לונ״יל(לא ידעתי לנוון אס הוא «°Ly הנקראת על שסהמחזו *Lyonnoi היושנת נילנתי יס האמצעי; או אם הוא Luniviiie קדית מלך מלפנים מונחת נפלך Lottringcn ושני אלה העדים נמצאיס נמלינת צרפת) פילש זאת המשנה והפדקים אשד הקלים הרג בביאורו הענינים ונקשו מהחכם הרג שמואל אגן תגון להעתיקו• ונהיות שלגלי הדג נחמדים מפז ומזוקקים שנעתיס, לנו לגליו משמן והמה פתיחות לכל נאי שעל החכמה, והנה מעצמות תכונת נפשו לא מצאנו ידיעה יתירה זולתי ממה שנדע וננחין מתוך חנוריו יען מחשנותיו ופעולותיו יחל יתלכדו ולא יתפללו וזהו למות האיש הישל שפיו ולנו שווין והמה לומים לראי מוצק כן יתגלה ויתראה מתוך תמימות וטוהר מחשנותיו רשמי וחלוטי פעולות'. . אשל עשה נימי חלדו, לכן הסכמתי להעתיק פה לק פדק לניעי; ) « המעשים טונים הם המעשים השווים הממוצעים נין שתי הקצוות ששתיהן רע הא׳ מהם תוספות והנ' חסרון (למשל הלנות צלקות , < מגלי נחינה הוא פזרנות , וקפיצת הידיס היא כילות , והממוצע הראוי היא הלינות שיעיין למי ומה ומתי וכמה) ואמנם ישונח נאמת הממוצע ואליו צריך האלם לנוון, וכמו שהגוף כשיצא משוויו נראה על איזה צל נטה ׳ ונעמוד כנגדו נהפכו על שישתווה ואח״ב נסתלק ידינו מן ההפכי ונעשה מה שיעמידהו, פן נעשה גמילות• ומה שעשו החסילים הקדמונים לנטותסאחרי קצה האחרוןלפעמים, נמו נצום ולנושהצמר והתנולל נמעלות? לא עשו לנר מזה אלא או דרך רפואה או להפסל אנשי כמדינה, וכאשר לאו החכמים נעיניהס שהחסידים עושים אלה הפעולות, ולא ידעו כוונתם חשנו שהם טונות, כוונו אליהםנחשנס שיהיו כמותם, ויענו את גופם וימשנו שהם קנו לעצמם תעלה ומלה טונהושנזה יתקרבו אל השם (כמו שעוד היום רנו הנסילים המסנפים גופם ומונעים מעצמם אפילו הענג הראוי ומותר " ואומדים נלננס הלא ה׳צוה זאת, וזאת המסילה לעלות השמימה — ויש מושג לאגד עולם שכלו טוני וינזה תנל וחמודותיה למלאכה נמנזה ונמס, ויאמר נחלקות לשונו מה יושיעני זה׳ וכאשר הגיע עתה להנשא אל המנוחה ואל הנחלה, אז הוא נמהל ופוחז לשאת משארות העולם, וחמודותיו צרורות בשמלתו על שכמו ׳ ולא יעצדנו הגשם לקחת מלוא חפניו כל ׳ אשר