Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 91

(90 *«S מעגלותיה אל דאבון נפש ׳ כעס ומכאובים, מגינת ל3 / תוחלת רכזנה > אוכל את בפרו כמו שאמדו הדנה נביאים על. מכונת האיש המקנא" ורקב עלמות קנאה" ופותה תמית קנאה, תסמל שעדות בשלי בזכדי קז נל מקנא —! ראו נא, ממה שאמדו חז״ל, לעולם אל ישנה אלס גנו נין ה3נים. שנשכיל משקל 3' סלעים מילת שנתן יעק3 ליוסף נתקנאו נו אחיו ונתגלגל הלני וירדו אנותינו למצרים כמה גלול כח הקנאה, שיסנג כמה דעות על לול דור ׳ ואיך ראוי ונכון להזהיר ממנו, ולחנן הילדים מנעוריהם שלא יל3ק מאומה גילם מן המלה הזאת, אולם כלי לזרז הילדים ולהלהיב התשוקה ננפשס, שיהיה האחד חייז ושוקד ללמוד נמו האחר ראוי לפי שעה לתת יתרון נמעט להארד באיזה ענין להיות למוסר להשני, ואשרי משכיל לפי העת והמקום והענין! אולם אם ירגיש האב שתכונת נפש הנעל נוטה אל מלת הקנאה ׳ צרין למנוע ממנו דווקא מה שמשתוקק, וכנה יעשה כל הימים על שהוסר חסרון הזה מקרנו• עוד ישים על לצו להדריך הנער נין אנשים יקדים ויורהו ( כאשל ’וסין* . שנים ויוסיף לעת) איך המה ששים ושמחים נחלקם, יגילו למתת אלהיס אס מעט ואס הלנה, לא יקנאו בעושר, לא ידלפו להון, ולא יבקשו טובות הזמנים הנעלמת מהם, וילמול אותו ללכת נעקנוחס; גס ילך עמו 3ח3רת חסירי ל3 > המקנאים נדע עינימו לכל אלם ( ני הלני ניכר יתר מצד הפנו); הגם שיש להם כל הדרי כסף וזה3 אופיר, לא מניר להם הקנאה לישון, והמה יכלו ימיהם נלאגה, ומצטערים לצנור חיל ולא ישצעו מטונס, ואס על דלן זה יורהו את חסרון הקנאה ועונש געליה׳ שכל הצלות והמצוקות, כליון עיניס לאצת נפש ומודת דוח נופלים נחלקה, שזאת גודל כל רע עין ׳ וזה נחלת כל מקנאים, ע״י כן יחדד הנער ממראה עיניו, תמונת הקנאה תנהלהו, רגליה יולדות מות, ואל רפאים מעגלותיה, אז ירחיק מעליה ללנו, לא יפלס בנתיבותיה, ני אם להסתפקות יקרא׳ היא תנחיל אוהביה ששון וגיל, לרך 3יתה יצעד, וישמור מזוזות פתחיה ׳ למען ימצא רצון 3ע־ני אלהים ואנשים! כללן של ל3ל, שהמורה צריך השתדלות להרגיל חניכיו בכל מלה טונה, ולגנות 3פניהס כל מלה לעה על שיגידו החסרון נלעתס ברור גלוי, וזה תועלת גלול• וללעתי לא טו3 ונאה להכריח ולצות הננים שינואו לבקש סליחה על חטאם והמרומם, נעול שאינם מגירים מעצמם ענין החטא/ כי הנקשה ההיא רק משפה ולחון, ולבם גל עמם ׳ ומה יועיל נקשת הסליחה, והוא לא ידע שאשס? הלא בפיר תחמנים ידבר " ולנו