Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 89

13* ( 89 ) «2 3 הנקמה♦ משל♦ '׳ איש אניון ובכה לוס עמד מל יד שעל המלך, לנקש לו מחי׳ נחמלת הנאים שמה; והנה גס אמד משלי המלן נתון־ הנאים, איש זדון ונליעל ואוהב לשע: ויאמד לו האיש, אהה אדוני! תנה לי מה להחיות את נפשי ואת נפש יללי העטופים 3לע3: ויצחק לו הנליעל ויחלפהו וישלך לו אנן לידו אשל שלח העני לקנל נה גמול טונו: ותעל חמת האיש נקלנו לאמל, הגס אם נתון לא יתן לי מה לי ולו ני יחלפני היום קנל העם: וינקש נעת לקחת נקמתו ממנו, לולא חכמתו עמדה לו לנלתי הלנות מנאונו ונגעו: לדעתו ני נכבד הוא מנל ענדיסמלך ואדוניו אהנו: אכן שמל את הדנל בלבו, ואת האגן בכיסו, עד נא ינוא יום נקס לו: ויהי אחלי הדנליס האלה ויקצוף המלך על ענדו אשל נשא ני זדון לנו השיאו למלות גס את פי אדוניו אשל אהנו: רצו המלך עליו לאמוד, הדנינוהו על החמור נרמונות העיר ואמרו אל העם וישלינו נו אונים ולפש וטיט חוצות, וקראו לפניו ננה יעשה לאיש אשל המלך חפן בקלונו: ויהי נשמוע אותו העני אשל חלפו נשעל המלך, ויזנור את האיש ואת אשר עשה לו ואת האגן: וימהר ויקחהו מניסו וירן נס הוא החוצה להשליכו עליו ולהשיס לו גמולו נלאשו: ויהי בהחפזו וירא את האיש ואת א5ל נגזל עליו וסנה הוא שנע קלון ונוו: ייהפך לנו ויעמוד פתאום נ♦ ננמרו לחמיו עליו וחמתו שנכה: וישלך את האנן אלצה ויאמר, לא, ני לא אקח נקמתי מאיש מונה ונגוע בעונו: וישב אל ניתו ויאמר: אבל הנקמה לא ־־תועיל ולא האות לבעליה! כי - אם אדיר האויב סכל הנוקם; ואם נדכה נקלה הוא אכזר♦ — י—ל מכתבים