Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 80

53* ( 80 ) 4«' הציפור והעכבר העכבר, מה זה לוחך הדה? ומלוע מנעת היום זמירותיו הנועמיס לנל אזן שמעת? הציפור׳ נאלמתי מפתל בלילה, נפלה עלי כמשא מל לא אוכל שאת העכבר, מה קרה לו? אולי יש לאל ילי לעזרך ׳ אהובי! הציפור, הנני שוקט בכלוב בלילה, נמעט מבלי שאן> רוח, בא עלי אתל בלאט — והוא מאכלי לחמי אלונינו — והגליל עלי עקב, חפן לנלעני חנס על לא לבר; לולי השמטתי מפנה לפנה טרוף הטריפני נרגע העכבר, הגל נא לי במה יצא לקראתן במרב במקל או באגרוף? הציפור, לא באחל מכל אלה אשל למית < רק רוח עועיס נשף עלי, וכלא היה הייתי׳ הבלגתי, אך עלני חולה ולא אוכל זמול כתמול שלשום מאפס נח ורפיון ’העכבר, עמה ילעתי מי הוא אשר בא עליו אויבי הוא על למות. ושמעתי אמרים לי, לק בעבורי הרשה תת שבתו בגיתאלונינו, להשגיח עלי מלי צאתי ממול הקיר ומוצה להנרית גזעי מעל פני האון• אמנם אלין לק לשעשע עמן בא, ולא להרגך; זעמה אל תילא מפניו, ני לא בער הוא, וילע אס ירע לן ישלם לו נפי מפעליו; ני אותן אהבו כל בני בתינו מאל, סלף נעימות זמילותין אשל נמו תתענגמו מלי שבתך פה הציפור׳ כן לברת, לא אירא עול מפניו, אן אומן אירא לב ממנו ׳ ני בתלמה עצת נפתלים יעצתני: היות מרף למות נפשי למען תת תואנה אל איש ריבן להרע עמלי ולהממני ואז ממות נפשו בגללי ׳ ואתה — תנצל — כרשת לציפור לב מרמה י• P ס-וא טרדני ליכטעג׳צזטיין• אויסציגע