Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 41

( 4» ) WS גם לבית השופטים הסוס רץ, יען לרעב מקונה משפטו נחרץ׳ ויאבד. לאכול מהחציר בנד; אמנם לריק ♦גע באין אונים, ,. לחנם התיצב על רגליו האחרוניס, ני בל יכול את החציר להגר. רק בחוט הפעמון משך ויצל, והנה — הפעם נפשו משאול הציל! ני השופטים לקול הפעמון נזעקו׳ ויראו החוצה ולפניהם סוס צוהל׳ ויתמהו יחד וזה לזה שואלן למי הסוס? ושכיניהם טרם נרחקו השיבו: נ♦ פילפס הוא קונהו, ומפני כילות בל יחפוץ עוד כלכלהו׳ . -יען מרוב שיבה לעבוד בל ♦כול׳ ויאמרו השופטים: "בשמיםשהרינו! •ידבר הסוס כן * **)) ♦בוא עדינו י - ״*) י,הסוס יכלכל ודיו יאכל אכול.!1! ״ j* "בוגדהאדם, וזר ונבלה מעשיהו, ״הבוגד בבעירו אשר בנעוריהו, "עבד בכל כהו לאדונו ובעליו׳ "וככלות *) השיעור נמו: נן גנורז ללפמד דוגרוא• **) הכוונה המשפע הזה ראוי לנוא לפגי נס מפשעינו, נמו: כי יהי' להם ד3ר גא אלי, ועיין שם בביאור לנתיגות השלום