Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 224

4 ) »erנ2 ) SM אני בעניי לא ידעתי אין מלאנו ילינו ויגלינו ומלוע שינו ממנהג אבותינו הקדושים ז״ל• הס קבלו את מתיהם במעלה ונונין׳ והיו פוקדים עליהס נ' ימים לדעת אס שב ממם אליהם, נלאיתא במס׳ שממות וממעשה שהובא שם, נראה ומונמ שלא היו להם אות ושימן מוחלט למיתה ושלא עמלו על בדור הלבד ני אם אמי ג׳ ימים, וכן יעידו ויגידו כל חכמי הלפואה שלפעמים ישקטו הדופקים וינוח הלב ותשבת הרשימה זמן מה בלי מיתה גמולה ומוחלטת ושאי אפשר לבלר ההבדל שבין עילוף למיתה על שיתחיל הבשל להתעכל ולהתעפש נענין שאמרו חז״ל בפי התינוקות הזב והזבה ונו' עד שימוק הבשל ו3גמ׳ מ״ט גזירה שמא יתעלו ׳ משמע שאי אפשר להבדיל בין עילון• למיתה כי אס ע״י עכול הבשל ואם הדבל בספק על ג' ימים ולאי שאין בזה מסוס הלנת המת׳ שהיי להביא ארון ותנליניס או שימאו קלובים התירו להלין׳ מנ״ש במקום ספק הצלת נפש* ואס כן פליאה נשגבה בעיני מלוע כסגנו אחוד מעל מנהג הקלושים הללו? ומי יממה בידינו לבנות מערה בבהיק להכניס, שם את המתים ולפקוד עליהם על ג׳ ימים נאשר הזהירונו מז״ל? והנה הצעתי את הספיקות אשר נולדו לי בלבל הזה לפני כבוד אד״מו נר׳ו ובטמתי במלת הענוה שלו שלא אהיה עליו למשאבי ללמוד אני צריך• ועל דבר המקרא אסר התנדב לב אד׳מו להדפיסו עם פירושים יקרים אין ספק שאם ילאו הלומדים איזה עליו או חומש א' לדוגמא שימהרו לקנותו ויחתמו גס על הנשארים כי הס לא יבינו בלבבם תועלת החבול היקר הזה על אם ידאו בעיניהם• הקטן מעור! מרעסויא• השאר בדפים הסמוכים4 יי—■■״.. לפתרון החדה אשר באה בהמאסף לחדש אייר העבר ♦ בללין נ״ה מנחם תקמ״ה לפק׳ עדת משכילים / חבלת דורשי לשון«בל ונו׳ טרם אענה מען לשוני, תפל נא תחנתי לפניכם, שאל תשיתו עליי עון, על אשל יתנשא לב עלם ערל שפמים נער כמוני׳ לעמול במקום גדולים, ואיך אלים את ידי לבוא עם גמני נגד גלולים מקרי לי ולא