Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 210

SK• ( HO ) והמימה אשר יוצע עליכם מרעלי לערס הרה החנמיס בעיניהם אשר לא יסורו ימין ושמאל ממנהגי אנותס, לא אבות הראשונים מראשית היותם עד סוף כל הלילות מהתנאים האמוראים והגאונים זכרונס לנרנה עלי על, ני אשלי איש שישמע אל מצותס, דשים לבדיהס אל לרו, ואוי לו לאזן סר משמוע תורתם י ני המה היו נעלי מורה ונעלי חנמה ומקובלים איש מפי איש ־ ונן נאמת הרבנים והגאונים אשל מול ישבוכקאות למשפע נעלת ישראל« הישרים צלנותס/ ואס סר מאמם הקנלה איש מפי איש׳ הלא עיני שנל להם לעיין נלנלי הראשונים ולסמוך על לנריהם; אמנם ההמון יחשוב מנהג אבותיהם מנהג אניו ואמו זקנו וזקנמו« לולו ומסדפי. ואם המה היו אנדים כורמים ויוגנים ומלנל ה' אין מאומה נידם׳ ומושבם ננפד אשל אין שם עשרה מישראל׳ ומנהגיהם מעשההנל* זאמד נא ישראל אנחנו לא נסור ממנהג אבותינו ימין ושמאל• וכבר ראיתי לניס מישראל אשל ידעו הנין במקרא ומשנה ותלמוד וענ״ז לדניהס שונות במנהגי שטות נמו ששמעו שנהגו במנהג זה אנותס סוכני עפר * וננר העירו על זה לניס מחנרי האחרונים נמו הרג נעה״מח ס' .שלייה וכו'׳ רכל העוסק בתורה,לשמה ולא לשם יוהרא׳ והמולה על האמת ולא ימצא נועם נלנדי קנטורין׳ להראות ירא וחרל על לני ה׳ נדברים של מה בבל, יעיל ויצליק את לנרי אלה, וירד אתי לעמק צעיון לנרד שמעתתא אליבא להלנתא, ולהסיר מעלת קדושים מנהגים אשל יתנו דופי בהנהגת _ האמת והחנמה r . והגה אחלי כתני את הלנליס הראשונים נס׳ המאסף נקראתי לבא אל אחל מחכמי ישראל הרופאים׳ וקנלני בסגר פנים יפות׳ נאמרו: אשריך ששמת חלקך עם אוהבי האמת, ותלך ארח יושר לתור אחרי מוצא המנהג אשר נהג נו ישראל בקנודת המתים כי זה לי כארבעים שנם אשל אנכי עושק בחכמת הרפואה ׳ וכל ימי הייתי מצטער על לני המהילות לקנירמתי ישראל ניוס מותם, וכנר אירע לי מעשה נאשה אחת שנתעלפה כשלשתימים, ואח״זקמה על רגלה ותחי רוחה; ואנכי לא רציתי לסוציאה חון למטתה, אמנם אנשי החגלה רנו עלי והליתוני והוציאוה חון למטתה ויניחוה על הארן נלרנם־ ולולי קראתי עליהם נקול לאמור: אל תקצרוה הייסניחיהאתם קונדס ועליהם חמס! קנלוה נו ביום ־ ולמחרתו נמצא נה איזה סימני חיים נ׳ מתוך שנתנסה נשמיכת צמר נתמממה׳ ויניחוה על שקמה מתרדמתה ותח׳ * ע*נ לברי הרופא ׳ אשל יתן עליו בחתימתו צל דבריו י , יכן