Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 206

-2M■ ( 208 ) 4<5 הן הגיד בארץ ממשיים עשית; ובכן לצךיקים כבוד מחלת, ♦ודע מה כחם מאשר פעלת עד ראש♦ מורך♦ איור בושר׳ רז עטיתי •5 חלפת עולם שמת על ראש או;גננ ♦_גיחיאמךים ביון♦צלמנו; ’ מ♦ יזצר לבך, תכן בך רוחו? ־־ לאהוב גם אביבים מאהבת נפש; דעניור מים עזים הגיורישים רפש; -!* - » י- * —; T בעבור חצל דלים קוטפים מלים♦ *6 איך חיש זיךךת שיפו אל גיא ¥למור/. מפני צרת רשים מטים למות; ובין ג_לים הומים ל?ך שמח, כי אל - רני; פלט •’ "־ עץ. אם נהפך אני ש!ט רהי לא:ן ־* אינך־־ אך ח♦ אתה, גבור צולח! T איך יירןךא מות, מות זך מפשע? למה יקרא חי׳ איש אוהב רשע? ־־ חיי לץ אך מות׳ מות תום חייהו! -־׳ מי, חיי הבלנו? סואה וסער י - הן כלנו מתיםזקן7ם {ער♦ ומה?תהן איש;!ד!לבין שעיהו? אם