Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 203

20S ) *<E ) אתה למלת את העלניס נזמני הזהג J להדחע אוי לנפשם ומשפט גאות הלס משנת• מקנדיס אשל מתחת לאדן התפארת השגעון על חללינו החלב ליום הלאשון הנאת ו » ¥ אמה למלת אחרי מעלכת הנסינים # י ר לצמוא האדם הנל החושים אשר אף על פי כן המנוחה לנצח יסע לאשת נמו הננרויו משאת היאריס על נתפות החולשות למאוד יש , על ני נשנע ידאו אותך *) אלה מקצת מלאנת האיש אשר (אם נלנל נלשונו) לא ילע לפתות את הנלנ מן התנור ־ והדממן יצילנו מנל פגע רע ועל נלס מן האוהג את עצמו* (עתה 3ני ילחמן האל! הש3 אלי ד3ל• נעת אנוח, ואחלי נן אשוגו חוצות לראות את העיל ואת יו30יה, ומחל אחל לנמו3 את אשל יקרני היוס־ והיה שלום• , ידידן אה3ן נלג איצק אייכל ־ t ש א ל ה 4 אל נל דורש לשון ע3לית, וחוקל נתעלומות שרשיה / יטוף מלתנו לנקש מאתו מענה, נגדלי שלש סנן ננל הוראותיו ני לנות המה• ועל המח3ל מנת3 נענין הזה, לנרר תחלה, הלאשון לנל הוראות השלש הנ״ל, ומשם יצא ויפרש נל הנתו3ים אשר 3או נתונס מלה משלש הזה* והננו רנקשים מנל מי שידננו לנו לסלוח לנו מענהו, לשלחו קולם ד״ס תקמ״ז הגע״ל, ני ננמיה הטונים ש3ה0 ונדפיסם נעז״ה "__ הסאסף *) פה מצאנו מקוס לעורי אה הנעם אשי מגיע עינינו ונוח לנו נת3ים מאמי© גלתי ידועים ■מלאים דנרינז מנה, לגרי רוחו אין גני «יעיל זה ישלה לנר העתקוה זומוה להעמקה הזאה, וזה ישא קולו נשירים כקול הסירים, ויינו עלינו ממן נהוצאוה פארנו׳א, ולא יתשנו ני נסף צדקה ימסרו לאנדון, ומי יתן ונדעה את המחנייס נאלה.הדפיסה אהד ממנתנס יזמום נשמומס• למען מישו סניהס נגד העדה ׳ דברי המאספים ־