Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 121

( וב1 C י<5 אחרה ויניאו עצים לבים ואילנות מהיעדים ויעשו 3נין גבוה מאול וחשנו להעלות ולעמוד עליו קני השליפה הגלולים להודיע השם אל מוך המקום ויהי נלאות זאת העם הקיסל חלפו נפשם והלנו בזריזות אנשים לנים ונידס לפיד אש מנוסים ומצופים נזפת והציתו אש נננין ההואונשלן>נולו אז תם לדמן נוחם * ובכל זאת לא שנו עם שווידן מעל העיר ועוד היתה ידם נטויה וחרפו נפשם למות ועלו נהיזנא בסולמות אל תוד המגדל מלמעלה והוא השער כקרא (גלגין טאל) והיה נלתי אפשל לאיש אחל מעם הקיסר לילך בליזובות קריה ני הורו עליו עם שיגיד! מהמגדל ולא היה מן האפשר לגלשס משם עד שהוצרכו עם הקיסר להצית המגדל נאם ואז נשלפו נל השווידן שהיו נתונו מלמעלה כי לא היו ינולין לייד מחמת האש הגדולה הזאת ונשלפו יותל מאלנע מאות איש וגס המגדל נפל לאלן * וביום הששי שנעה ימים לחודש חשון סמוו לשנת היו היהודים אצל יזומות העיד לשפיר סוללה הודו עליהם עם שווידן והיה אצל השווידן איש אחד איש יודע ציד איש שדה מיה נקי ומלומד לילות נטו3 קנה השריפה קולע אל השעדה ולא יחטא וננל מקום שנתן עיניו או מיתה או עינוי ויהי איש ההוא מורה נקנה השליפה ויהרוג נער יהודי אחד ושנים יהודים נזוקו נגופן גם נליל מוצאי שנת ההוא היו היהודים מונלחיס לשפוך סוללה והורו עם שווילן עליהם ויכו איש אחל נקנס השליפה הגדול והתיזו ממנו פס רגלו אחת* ויהי היוס יום צדה ותונחה הוא יום יאשון תשעה לחודש משון הודו עם שווידן פתע פתאום מן הרי נדמים שכנגד דחו3 היהודים והודו אל דחו3 היהודים והלנו הפוןעיס מן קנה השליפה הגדול ומרחרו ארנעהנתים ונהלגו נעוי׳ה אינע נפשות שהיו דרים מלמעלה נחלרים שניים ושלישים מן האדן ואלו ארנעה היו איש א׳ זקן כנן שנעים שנה ואחל היה לן נשנים כנן עשלים ישנה ואשה אחת ונער קטן נן שמנה שנים ואפשר שהיתה הנזילה מאתו י״ה מנער ועל זקן טף ונשים ניום אמד להרוג למשחית ח״ו וניחם ה׳ על הלעה וכלה חמתו ונהרגו ארנעתן אלו לנמר על נכי ישראל כמו שהמה היו ממואדים נאלו אלבעתואדם אחד זקן ואחל נעל ואשה אחת ונעל קטן נסעו המה למנוחה ועזנו אותנו לאנח' ני נהלוח וחלתלו׳ לנוס הקרנו ניוס זה נאשר אנתו3 לפנים והנה נאותו יום ראשון הנ״ל הודו עם שווילן תמיל ננל יוס מן הלי נלמיס ומסגשרומנל המקומות הגנוהיס שנמקיס קטן אל מקום, ישן ומקום חדש נדי לנהל ולנלנל העם שנמוך העיד והעומדין אצל המומות ובעוד שהורו המורים נלתי הפסק הרעישו עם שווידן לעש גלול ורצו נעס מ