Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 119

״SN■ ( 119 ) 4C צהדגו אצל מעמלו ונרוב דבריו נעימים היה «עודר ל3 העם שנהיו העיר על שהתחזקו ועמלו על נפשם נל אנשי העיד איש לא כעדר בל סילף חת וכל מי שיולע נטע לירות נקנה השריפה כל אנשי העיר של מקום ישן ושל עקום חלש כענל נאלוניו כולם נתאספו יחל גס כל השדם וצל שופטי אלז פחות וסגנים הנמצאים נעיר מכל מלינת פיהם והמה עם עגליהם מנו מול דגליהם גס כל הנומרים המשונים מלונשיס נגד שמורים לנשו תחת (הקוט) נגדי מלחמה והלנו עם כלי זין נחר3 וחנית וקנה השליפה והנחוריס מניח תפלתם הוליכו עמהס ועלו למספר כמה מאות גס המה חנו על דגליהם ושמדו את המענורת המיס והסוללה שעל הגשר לצד מקום ישן ועלו המספד של אנשי העיד תופסי חת ומגן ושאר כלי וין קרוב למספד עשרים אלף איש לנד מעם ת שלא היה להם חר3 וקנה השליפה והלנו נקרדומות ובמקלות מסומרים ועלו גס המה למסעד ת מאוד ’ ואנחנו היהודים היינו נצדה גדולה מאוד מאוד כי היינו מוכרחים לשלוח אגשים דנים לשפוך סוללות גס ננתים שאחז נהן האור לכנות האש ודנים נזוקו בגופן והמלחמה היתה פנים ואחור כיונה נמגוי סלע ואין מקום לנוס מלנד נתינת מסים וארגוניות תמידין נסדק ומיספין שלא כהלכתן שלטו למרמא עלן והנוגשים אצים מדי יוס ניוס לאמד ה3 ה3 * בכן שארית ישראל תולעת יעק5 התאספו יחד כל הלילה־ ההוא וכל יום שלמחרת נהקהל את העם האנשים והנשים והטף ננתי הכנסיות ומדנים נתפילות וסליחות ותחנונים ותהילים פעמים ננל יום ומתים צדקה ונופל נפש איש נעלו וצעד ניתו ובצום ונכי ומספד עשו אנשים דנים יום כיפוז בכל הלכותיו על פי הסליחות שתיקן לאומרם הגאון' הד3 רני שמעון נר״ו נהלו עלי ראשו ריש מתינתא ואנ״ד דקהלתינו ק״קפדאג אי״עמלנד הסליחות שיסד הוא נד״ו על המאודע ועל הרסיס ועל הפורקן שנעשה נעזר האל והובאו אותן הסליחות לנית הדפוס ונוראי שראה אלקיכו את הלחן ואת הדחק ני העניות היה ממתה ונל יוס קללתו מלונה משל חנירו וכמעט איש את רעהו חיים נלעו גס מיואשים היינו את נל אשל לנו ני נל אשר לאיש ימן נעד נפשו רק התפללנו מפלה לאל חי להשאיר לנו נלת• עם גוויתינו וישמע ה' את קוליכו כי שעלי דמעה לא ננעלו וינחם ה'ועד כה עזרנו• והנה בלילה ההוא כשבאו עם שורק לתוך הסוללה וכנשו אותה ניד חזקה הודו עליהם עם הקיסר משעל(בלגין טאל) ידיות כמה מאות נפעם אחד ושפכו עליהס עפר השליפה וגפרית וזפת הדנה מאוד והמלחמה ננלה מאיל עד שנגשו וקרבו זם אל זה והנו עם הקיסד עליהם במקלות ונקללומות