Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1823 - תקפ״ד
- Date
- 1823-01-01
- Page
- Seite 109 (sequence 110)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/4782723-4783413--0800-4783524- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
ובא לכאן עם חילו לעזור למלחמה בכן כיו עם כקיסר בעבד הזה ועם שויילן בעבי שני אלו מפה ואלו מתה מעיכה מול מערכה לק הנהר «ולסא מפסקת ביניהם ומורים אלו על אלו ואלו על אלו כן היה ממיל יום ולילה ואנחנו יהודים היינו בצרה גמלה כאשד שאנחנו חונים על מקומינו למושבותינו על מקום ישן ובמינו בנויס מנוונים מול המבצר וקרובים אליו ואנו תמידיס נפגעים לבקרים ולרגעים ראשונה כאשד המה מודים בקנה שריפה הגדולים מהמבצר ומססוללות שבצד המבצר ועל כן הוצרכנו לדור בתחתיות הארן.נאשר אכתוב לפנים עוד וגס נלנו בכלל אין אנחנו פושטים בלילה את בגדינו והיה לנו היום והלילה למשמר והפלנו גודל על הכלל כלו ובכל לילה היו הולכים יומר ממאתיס אנשים ברחובותינו עם כלי זיין לשמור אצל כל השערים ■שברחוב היהודים, וכמו סך הנ׳יל הוצלנו יהודים לשמור ברחובות קריה ליה♦ ביום השלישי הוא יום תשעה באב החלו לימת מהמבצר אל תוך רחוב היהודים ויורו בקנה שריפה הגדול אל הבה־ם ואל הרקומות ושומר נפשו הדחיק מהם ונל אנשיס אשד שוכנים בבתים בשטחים שלישים ורביעים הוצרנו לנוס מביתם ולפנות מקומם לדור בתחתית הארז גם נל איש ואיש הוצרך לפנות מן העלייה תבן קש ועצים• גם במים הלבה גדולים וטוניס מאין יושב אשד פנו עצמם מלמד שס ני ילאו לנפשם מפני שהיו יושבים מול המבצר ומול הסוללות בנן עשינו אנחנו בני ישראל זה עם זה חסד של אמת נאשר ידוע ומפורסם שנתינת הצדקה וגמילת חסד גדול מאוד בעיר פה פראג והיו דלים ריבע וחמשה דיולין גחדד אחל המה ונשיהם ובניהם וכמעט שמצי רחוב הגדולה של היהודים היתה מאין יושב ־ לביום תשעה באב לעת עדב פגע מלת הדין בעו״ה בקצב אחד יהודי ונהרג מנעל מלחמה אחל מעם הקיסר לקנה השריפה אצל רחוב היהודים סמוך לבית הכנסת הישנה אבל תכן• ליום המחרת נעשה נקמה בעזר האל ונתלה הרוצח על העז בצווי השרים וראשי המלחמה אשד סננו אברתס עלינו לבלתי יבא משחית אל בתינו ית׳ האל אשד נחמו ■למצא מן בעיניהם נאשר גזרו אומר פלנל בני ישראל לא יחדן איש לשונו ובן לא היינו ינולין לילך על בית הקבלות בטי באב או נעד״ה וי״נ גם לא היינו ינולין לקבור את המתים נאשר היה לפנים מפני שבית הקבלות הוא נגד המבצר והסוללה והוצרמו לקבור כמת*0 אצל פתח בית הקברות תכף בנניסה וביום