Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 40

40 ) KS ) *מ מיהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים׳ והאיית "והשלום אהבי“* ולפעום יארע דבר מה בתולדות הזמן אשר עליו ישתער לבב האדם השלם ׳ ותפעם רוחו בקרבו, יתעשת בטוהר נפשו׳ ♦עשה נפלאות לעיני בני עמו, כמו שקרה לזקני ראש מלכות ישראל דורע״ה♦ הנה בכל עת ובכל מקום, זולת הזמן והמקום ההוא, זה החילו לעשות, אשי מלאו לבבו לגשת בלי חרב וחנית, (אשר לא נסה בהם׳) והוא נער ורך להלחם עם גלית הפלשתי מן הענקים אשר בגרת לביש שריון קשקשים מראשו ועד רגליו, אזלת וסכלות תחשב׳ לא מרת הגבורה, אך דרך שגעון אשר חרף נפשו למות ׳ לא בדעת ולא במשפט השכל י וכמו שאמר שאול (שמואל א׳ י"«• ל״ג) אליו ־־־ "לא תוכל יי ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו כי נער אתה" "והוא איש מלחמו־־/ מנעוריו“* אמנם בשימרת לב והתבונן כמקרי וסכות המאורעות אז. הנד. ארץ נחלת אבותינו היתה בסכנה להיות לזרים, מורך לבב הכניע לבב כל אנשי חיל ישראל, ארבעים יום זה אחר זה יצא הפלשתי בגובה לב ועזות פנים, חרף וגדף מערכותיהם וכל איש ישראל ייראו ויבהלו וינוסו מפניו♦ במעמר הצרה הזארת, רוח אלהים ה♦*► שצלחה עליו, היא לבשתהו עוז, רעיון צררת אחיו וארץ מולדתו, התלהב כל כוחותיו׳ השליך נפשו מנגד לתשועת בני עמו♦ זה חלק אדם ישר מאלהים, כי יראה חמס וריב בעיר ואין איש מתעודד להחזיק במעוז הצדק, אם יש לאל ♦דו, יעיר קנאה לדסיי* עושק, ואדת דכאי רוח יושיע "כמקום שאין איש, .י השתדל להיות איש ״ (אבות כ׳ ד״ע ואתה בני! האות אשר הצבת לך לציון להשלים . נפשך בקרבת הש״ית ללכת בדרכיו להטיב עם כל אדם, השוה לנגד עיניך גם בעסקך בצרכז