Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 30

aw ( 30 ) *e: ההשתפקות מדה מחוברת משובחת ונאוה׳ בין הקצה מזה רבות התאוה לתענוגי בשר והקצר. מזה העדר המש הנאה מכל׳ וכן בכר שאר המרות י לא ישובח באמת אך השוקל כל תכונותיו על המדד. התיכונה ויאחז בה♦ ואשר לא ישים אל לבו, ויעזוב את תשוקתו כנהר ממושך מעללשפתו, ישטף ויאבד כל חלקה טובה* פגם שיכריע כף המאזנים לקצה הנזירות, וימנע את לבו מכל שמחה׳ הנה הוא עוכר שארו ובשרו בהחדלו לתת לו חקו ואכזרי בנפשו♦ תורתנו הקדושה הזהירני מעשות כזאת כמו שקבלנו משמעון הצדיק ע*ה (נרחם יו״ד) שהנזיר נקרא חיטא שמנע את עצמו מן היין, והלא הדברים קל וחומר, מה זה שציער את עצמו מן היין צריך כפרה, המצער את עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה ♦ בזאת יטעו הרבה אנשים, יחשבו רצון השם י״ת מה שיענו גופם׳ אשר לא עלתה על לבו י״ת ולא צוה בתורתו התמימה דבר יהיה בו עניי לנפש הבהמית דק מעט יום אחד בשנה ♦ השכל יעיד׳ שכחות הנפש החמרית הוכנו לשמוש כחות השכל׳ ולא יתכנו אם לא יהיו שלמים כבריאות, וכל מה שיהיה סבה למכאובי הגוף, הוא גם כן סבה למחלת הנפש, והוא חוטא בנפשו השכליית♦ ךן^ךן הוא הדבר אשר דברתי אליכם בהתהלכנו לטייל בגנות, אמרתי: "לגמול חסד עם חד "אכסניא אניהולך♦ שאלתם, והיכן הוא? ענית♦ וכי יי האי ־נפשא עלובתא לאו אכסניא דהאי גופא הוא, יי דיומא דין איתא ולמחר ליתא ♦ הה״ד(משלי י״א ׳״0 גומל יי נפשו איש חסד “ (ויקרא רבה פל״י) ומזה תלמד ותשקיף על כל ארחותיך פלס מעגל רגלך ומנהגך על דרך האמצעי הישר, יי ואל תפרוש מן הצבור“(אבות י׳ ד׳) להיות נפרד במעשיך ממנהגו של עולם ודרך הטבעי, בי