Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 16

2>4 ( 16 ) "היתה אתו החיים והשלום" "שמת מגמת פניך• אשרי העומהם לפניך ושומעים דבריך! רכים מהמורים׳ נאה. דורשים׳ ולא נאה מקיימים♦ ואתה נאה דורש ונאדה מקיים * (מאמר ריב״י פ׳ אין חושין) ד“,ן הכברתי מילין אליך ואתה בענותך עמדרת דומם מאזין ומקשיב* — כה ראיתיך כערב שבת העבר בא איש אחד להבעיסך מדון׳ העמיס עליך דבר♦ רגן ועמל רוח 4 ואתה סבלתיו בענוה׳ עניות כל שאלותיו׳ ושלחתיו לשלום* בך צדק ושלום נשקו4 ויפול על פניו וינשה מרגלותיו♦ # דמהל הלל וינשאהו ויחבקהו וינשקהו ויאמר ברוך אתה בני! וברוך טעמך♦ בטוב טעם ודעות שכלה ושקלות בפלס הבחינה אות דברי♦ הלמוד היקר הזה מתורת משה למדתיו. אשר הורנו יי ללבות בדרכיו ולאהבה אותו" אפס מקום לאהבה את השם יתברך אם לא על ידי ההברה מתוך פעולותיו שברא ומקיים העולמות בלן בסדר וערך נפלא במעשה האופן בתוך האופן נעוץ ראשו בסופו > ותכליתו בראשיתו כליל השלמות אשר בחק הנבראים בכללם ובפרטם לקבל♦ בי על כן נקרא שמו י״ת (שופטים י׳ כ״י) ייה׳ שלום"♦ יען הוא עצמו באחדותו כולל כל השלמיות באופן בלת♦ תכלית ובלתי מוגבל׳ וכל דרכיו שלום שחלק משלמותו לכל נברא חלק מה שיסבול מציאותו, כמו שתקנו אנשי כנסת הגדולה בתפלה: יי עושה שלום ובורא "הכל“ ומעתה תבין ותדע, שמאמרי ייהיח אוהב "שלום" הוא עצמו מאמר משה: "לאהבה את ה׳“ ומאמרי "היה רודף שלום" הוא עצמו מה שאמר משה "ללכת בדרכיו“ שטעמו לדמות אליו במעשיו כחק יכולת האדם♦ P