Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 12

»* ( 11 ) פנה לתענוגת זנות ♦ין ותירוש. ולא מצא בבלם נחת רוח. ונדר הגמולות לאשר ♦מציא תחבולה בעונג חדש למען ♦יטיב לבבו ♦ היש מכאוב במכאוב התאוה אשר לא תשיג השקטה? היש סלון ממאיר׳ מהעומד על מבועי מי תענוגות ♦שאב וישתה וחמת הצטאון לא שככר-! ז וככה הוא בכל החמודות אשר לא נטהרו מרוח בינה תמיד יפרוץ מתוכם מעין מי רוש. ומריר כל מתק השמחה, כאשר שפטת בצדק(אמת שם) יי מרבה נכסים מרבה דאגה; מרבה נשי׳ מרב׳ כשפים; "מרבה שפחות׳ מרבה זמה; מרבה עבדים׳ מרבה "גזל“ המנוחה שלות הלב נחלה מועדה היא לאדם׳ ואך התושיה לבדה היא תתן בידינו מתת היקרה ההיא (אמת שם) "מרבה ותורה. מרבה חיים; "מרבה ♦שיבה׳ מרבה חכמה; מרבה עצה׳ מרבה "תבונה; מרבה צדקה׳ מרבהשלום; קנה שם טוב ״קנה לעצמו; קנה לו דבר♦ תורה, קנה 1S חי♦ "העולם הבא“♦ והוא הדבר אשר בו חתמת נועם מליצתך אשר זכרת למעלה׳ כה דבריך: קשרתים על לוח לבי׳ " אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי‘י (שם עצם בעברי יורה גם על הגוף כמו׳ וגע אל עצמו׳ (איוב כ׳ הי) והכוונה אם אני מהותי׳ אך עצמי(ובשרי)" מה אני? ואם לא עכשיו“(הכוונה אם גם בעודי במסגר החומר לא אשיג תכלית מציאותי) ״אי — מת*“ רצונו׳ אחר♦ מות♦ השג אשיגהו♦(עיי! אמת דר״ג פייב שחלק המלה אי מתי לשתי תימת) הלל• הגד נא בני* איזה הוא הדרך הישר והתכונה הראשית שיבור לו האדם להקנות לנפשו אושר ההצלחה האמתית? p ןלאי♦ המשכיל בדרכיו. ימצא שכל המעלות המרוות והמעלוות השכליוות ידכד* ותולדותיהן גדילים מעשה שרשרה אחת הנה; ענפים