Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 10

( סז ) *33 ׳ * את נפש♦ מטובה ומקנינה♦ אהבת רע♦ תצוני לגרע מנחלת♦ ולהשליך את נפשי מנגד למען אחי ורע♦ לדרוש שלומם וטובתם♦ המשפטים האלה/ כל אחד לכדו ♦וצדק, ובהתחברם נראים כשני הפכים בנושא אחד? הלל• כני! העוד לא שמת לבך כ♦ כמקרה הזאת ♦קרוך גם בהשפטך בינך לבין עצמך? הלא זה כמה תגרה מדון בפעולותיו, על מה שיעירוך תאותך ותכונת רצונך; ומדוע תעשה ככה למנוע הטוב והערב מנפשך? ב! זכאי♦ אב♦ כן דברת/ לא לקחת♦ גבול נחלתי 1 בכשרון המעשים וטהרת המדות׳ אך על ♦ד♦ מלחמה ונצוח השכל על הרצון בכלי קרב החכמה אשר נתת בידי להכיר מנת כבודי בת מלך ♦ נשמה חיה, בעבורה הבדל הובדלת♦ מכל החי אשד על פני האדמה. היא אמת׳ מהות♦ ♦ היא אחרי השליב׳ את קליפתה-עצמי ובשרי ־׳ מעליה תשוב למקום הוחצבה ממנו לשרת בקדש י לא אמנע מאוויי רצוני. אך למען תת עונג שלם וקייס. עונג המוסד על אדני החכמה והאמתלנשמתי♦ ומה יתרון לאוהב חמודות החושים? הלא כל הימים אינו שבע מחמדתו והוא רק משמחה ♦ על חלקו ♦צמחו דאגות כעל ארץ תלאובות קוצים וחציר * חופשי ההצלחד־ז בקרב תענוגי□ יצרי מחשבותם עושים דמיה בנפשם. הנפש לא תמלא טובה אשר זממה לקחתה‘ נדמו לשותי משקד־- מתלקחת׳ תמלא העורקים לשד אש לא ישברו בה סובאים צמאם. אשרי אדם שומע לך, אמרת:( אמת ב׳ י) "מרכה בשר“(הרודף אחרי תענוגים) יי מרבה יידמה “ (מרמה את עצמו מלשון כן איש רמה וגר(משלי כיי י*ט) כאשר קרה לקסערקסעס מלך פרם אשר פנה