Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 237

*מ *6 דע ( ן** C שיש 7׳ דחיות הדוייין ליה מיום המולד תשלי/ וסימן ה7׳ דחיות לא אר״ו ראש, מולד זקן בל תדרוש, ג׳ ט׳ ר״ד כשנה פשוטת גרוש, ב׳ ט״ו תקפיט אחר שנת העיבור עקור מלשמש * געתה אנאר לך פירושס איש איש על מכונו ונגולו• דחיה דאשונה לא אדיו ראש פי׳ לעולם אין קונעין ל״ה גימי אד״ו פי גיוס א׳ ר׳ ו׳ נ״א בימי נגה״; פי׳ גיוס 3' ג/ הי׳ ז/ יאס יגוא מולד משלי גאחד מימי א7*ו לימין ’את יום ל״ס מיום המולד ליום באחריו גימי גגה״ז׳ והטעם גיוס א'אין קונעין ר״ה מפני הושענא דגה י באם נקנע ליה גיוס א' אז יגוא הושענא לנה גיוס השגת שהוא ג״א גהדש ואין חונטין עינה נשנת לפי שאינה אלא מנהג נגיאיס ואינו דוחה שגת, וזמנין דמתלמי י״ה תד ומלת זמניןגחל נשגת ואי לאדחינין ל״ה אתי לאשכוחי מלות עלגה שהיא קלה על האלם. לפיכן עשו חכמים חיזוק ללגריהס יופר משל מורה שהרי בשניל תקיעת שופר שהיא לאורייתא אין לוחי ן ’ר׳ה מיום ז׳ וכאן דחו מיום א' כלי סיגוא ה'!ל נמול גיוס א׳• וגימי ל׳״ו אין קוגעין ליה שלא יהא יה״נ סמוך לשגת שאס נקגע ל״ה גיוס ל" ינוא ♦ה״כ ביום ו/ ואס נקגע ר״ה גיוס ו' יגוא יה״נ גיוס א׳״ ואמרינן בפ״ק דל״ה תלי שני נהדדי לאענדינן, משוסילקא,ומשום מתיא, פי' משום ירקא שלא יתעפשו הירקות הנאכלות נפסן חיין גשגת שאחר יה״נ או ניס״ב שאחל שנת, ומשום מתיא להעליל שגת ויה״כ,זה מזה שלא יסליח מת שימות גא׳ מהן ולא יקגל לא היום ולא למחר• דד1יה סכי׳ סולר זקן בל תדרוש, פי' אס יהי' המולד תשרי י״פ שעות שהוא חצי יום ׳ או למעלה מי״ח שעות כקלא מולל זקן שהזקין סיום ונדחה ד״ה מיום המולד ליום שלאחריו׳ אף אם הי׳ המולד גימי נגה״ז שראוי לקניע נהם ד״ה, דק שימשיך מי״ח שעות ולמעלה, אין קוצעין נו ל״ה׳ והטעם נשיצוא המולד נסוף שעה י׳יח והוא יגע החגור שנתמנרה הלמה עם החמה ועומד ממש תחתיה וא״א לנו לראות אור הלגנה על תפיל מענו מן'הממה לצד מזרח ושיעלו תז״ל שא״א לראות אור הלמה נפחות משש שעות אמר המולד׳ וא״כ גזמן שהיו תקלשין ע״פ הראי׳ והי' המולד החצות היום יאילו לא הי׳ אפשר לראותה נאותו יום ולקדשה, וע״כ היו דוחין יום שלי״ה׳על יום שלאחריו, ואעפיי שאנו נזמן הזה נקיאין 3חש3ון יאנו יודעים נוראי שנולדה גויהלננה ונתמנרה עם החמה, מ״מ אין מקדשין החדש קורם שאפשר שתראה הלגנה, מדנתיג החוש הזה ׳ נזה לאה וקדש י ואס יהי׳ מולן זקן גיוס שלפני א7״ו, אז נלחם ליה ,מיומו משום מ״ז גם מיום 1