Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 166

2H ( 166 ) «3 מאזני משקל?1פלס יקר ב?* דבר וכבן־דיו פנימה־ חזון־ליל 5לס מ?31ל רגלף י ד?ל דרכיף יכוינו משלי ד׳ ב״ר נבואי 3עלנ המתה ׳׳ ונפשי עיפה מרוב עמלה כל היו© / אז תתהלך רומי, להבליג ולהרגיע מתלאותיה, בין משוררי קדם ומליצילרל ודור, אשד שפתם ידעתי י — הן אמנם לב ענג ונחת תשבע לה נפש יודעת לשון וספד! — ספלי המשוררים מחברות מושלי משל, גנות עדן לה הנה ־ לאט לאט תתהלד בין שורותיהן, ועל כל מעע ממד, ציז תפארה , תשים לב ועין * פה יחדה אזרח לענן, מתערה , משלח פאדותיו השמימה; שם תתענג עלי 3ממ מובא מארן נכדה ׳ ובחכמת לב הנוטע יך שרשיו באדמת לא לו, ויהי מטע להתפאר• פה עצי תנובה עושי מגל; שם פלחים ושושנים ׳ מפיקי ריח — ומדי קראה בספרי חמד אלה ׳ תגי? גס להגות מתי תבל ותהלוכות סעיפיהם י תדאה כי כרחוק הארצות, כן רחקו מחשבות שונניהן׳ ולפי חליפות העתים תתחלפנה עשתנות גל בני חלוף ברב שרעפים כאלה תשתעשע נפשי טרם אסכב עלי מטתי / ומחדלי משגיותיה יגלשו כל דאגה ועצב על ילדי יום ויום אכן יתר עז •רהיבו בנפשי רעיונות בני קדס הנשגבות והנשאות משורריהם ידניבוני עלי כרוב לוחם , אשל יפלוש מפיו ׳ ומעפדות תבל ישאני , אל מרומי שחקיס * — כן התעדנה לוחי אמש בעז הגיון נביא קדשנו ׳ ישעיהו בן אנזרן ׳ יפתח שפתיו ׳ וכעוד לא חוללה תבל נראה את אלהי צבאות קורא מתהואדן וצאצאיה, ובידו קנימדה ונפותמשקל, בם ימודד אדן, יתכן שמים, ישקול הדיס, יפלס גבעות - ובהלך נפשי בעמק■ המחשבה הזאת