Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 122

SH ( 122 ) «Ö פתח נא דלתות שמיך ושמע תפלת.עמך המישועים אליך מקרב לבם הנשבר בעד החולה נסיך הנחל׳ עטרת הפחים, והדרת הרוזנים, נער חושד מגזע ד ד v *; ־ t ג• ״. v •זי" הלמה ילך♦ בעהמען, איש גביור ח< שר צבא ממלכות’ איסטררייך הגביר האדון קארל פירשט פאן שווארצענבערג דורכלויבט, כי ידך נגעה ביו.ותפקדנו לרגעים, שפוף עליו רחמיך יי אליהים הסר ממנו המחלה;ואל יסובבהו מכאוביו חרבים׳ הוא אשר תגדיל לעשות שם בארץ, ובישועתך בס חיל שונאן גערמאניא חמחץיריאש פרעות אויב, וכקאוילאךץ מגר׳ ובכחך הגדול גברה ♦דו. י לכבוד ולתקארת ממשלתנו, עד כ♦ צמחה מע השלום דחי לגפן אדרת, ואנחנו שרוים ושקטים יושבים תחת גפן ותחת תאנה, אף עתה ןכאב לבנו, ולארץ שחרי רוחנו׳ בראותנו נזיר הטפסרים נגוע ומשכב על ערש דו♦ איש נליב לב ויקר רוח, האוחז בצדקת משפחתו המפוארד, הולך לחמו עם אלהיט ועם בט ארם, השקיפה נא א־1הים ממעון שבתך השמים וראה בי עודנה במכאוביו מהזיק בחפותו, והוא נושא להוא סובל נ?עו באהבה ליראה אותך וקרבקה בך באעת ובתמים, נא יזכור ’צךקותיו והגן עליו, ךאדי אה דמעותינו הנוזלים על להיינו׳ וגאל איותו מחלייו החזק ךפאהו והקל כאבו, הוסה נא, אל המרחם על בל בדידי, ואל תחריש אל דמעת נבירתו הנסיבה הנעימה והנחךךה, חמול על בניוהנשאים׳ פקח עיני הרופאים הנבונים והורם דרך מישור, ומרוח הבמחך תאצל ־' ' ז־ זי עלימו