Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 89

S* ( 89 ) ♦« גם נל קלי ונל.מ7וה אמל ינאינן על הדו3 אתה הנפלת את «זן אם ני נואלת ולא שמת אל ל3 לשמור דגליך מלתי ־ או זדון לין השיאך לדשן עצמותיך הלנת אתרי ה3ל תענוגות 3ני ■אלם והמה אן למומר נלו 3םדין ועורין פ3דו עצמותין ראית♦ ונתון אל ל3י ני מנל התלאות אשר נשאת את שמותם עלי ז!ין• אין 3הסרע ומל ממיתסנו ומות אנשי נריתינו ־ הן המה ישתרגו יעלו על צוארינו ־ ואמין לנו 3ג3וריס יר3ן תמת משאם ־ אנן נקל עלינו לשאת את מעמם שאד הרעות אפל זנדת וגס איש נ3ו3 אל יחת מהמונס• זה שנים לנות שנחתי את נל ‘התלאות אשל מצאוני ואני רן נשנים גמל עלי אמי ־ ויהיו מה ומלוע אוסיף ל37ר ממעכי כטף ואלותיו? הלא אין 3הס ת3ונה ולא מיזנמה יעשו את נל מעשיהם ומה ימן ומה יוסיף לנו 3תפשנו אמתקת עדות הסנלנות * אם יס3ול אנוש עלו נטלם ירע קרא א3יו ואמו אם אין?■ מי נתן ליונק לעת ומדמה? הלא התאוה לנדה תמשול 3ו ותרגיע את כל מעשיו מקטנס ער נדולס לא א.הצנוע ל73ו הדיס ׳7 להנות את מניקתו 3עו7ו יונק את שדיה ואולם הוא ואפסו עול התנחם על ה37ר הסואנאמת־ והתודה את אשל חטא ומי פתי יסור הנה לעשות נמעשה נסילנאולתו? נ3לאו ממני צירי יושבת על האבנים וח3ליה ׳ לא א7ע ע7 נמה תננל ' היגון עליה י ואולם אשונה אראה ני לא תנ73 מנשוא י לראותי אלמנה עזונה ועצורה מסיר את בגלי אלמנותה זתלקח לאיש אחד * או נהמות שלי וחיתו אדן יתיללו למשפחותיהם * ואין מחליל את נל המל7ה בזאת אבינה נאיש זקן ושינה ולא מצאתי נו כל הרעות האלה אשר אמרת י ני כל מול יעזבנו נחוותתגנרהמולשה עליו נן תופיהאניונה ולא יוסיף להדגיש את מכאוביו י ונלעלי זאת יעל3 עליו חיו נלאותו ני האריך ימים על האלמה• לעמת כל תחלואיו אשי חלה ה׳ נו לאתחנח נפש זקן ומנע ימים ני אס על נטותו למומי וקול כמות הדופק על פתחו ינעימנו יותר מאיש צעיר לימים ואולם אס נעלל ממני אוסג או אח ־ אג או 3ן או אשת חיקי ־ רע עלי המעשה אשר נעשה עמלי י ידה היתה ני ונגפה את לגני י מנתח הקן והענוג אשל נקדני ולולי יתחזק לגני ויתאמן לקראת כרעה הזאת נמעט ננלה מנשוא אם תעלה ארנה לפצע וחנולה אשל נגיף חזק ונליא אולם אולי אם קימה בגוף נלנא וננאג אין מזוי לחלי * נן הלנר נפצעי הנפש איש חזק מושל בדוחו יתאמן וידים דאש לקראת נל המגות האלה־ ש3ע יפול