Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 73

-»+ ( 73 ) *& אוזן -ס ומפח,' המשילם לאם ולנוגה וכיוצא, כליו באורך נראה אור(מלים ל״ו י׳) ונמו שאור השמש חזק׳ ומכהה'פין 3שד מה3יט 3ו׳ נוכל לראוי! בנגה שלו, כשקרני אורו מגיהים 37ד זולתו, ואותו ה37ד מוזר ומאיר לנו, נן ע״7 משל ההשגה 3נ3ול ה׳ נשג3ת מנח השגת הא7ם, א3ל פ״י האור המגיה 3מלאניו ו3ק7ושיו, החוזר ומאיל 3נפש האלם, ישיג מפנו גפי נחו, ונאמלס ז'ל נל הנ3יאי0 אינן מתנבאים אלא מתין אספקלריא שאינה מאירה ואותו קרא נגה נמו ונגה לו ס3י3 (יחזקאל א' 7') נמלאה הקשת אשר יהי' בענן ביום הגשם נן מראה הנגה ס3י3(שס שם) והמבין ינן, וגבול אלהים הסתר ל3ל• ומה שיש ללבל עול ננתוביס שנזנר 3ס לשון נגה, ית3אר פתה גלגלנו על ההבלל ם3ין חשך לאפלה* חשך♦ אפלה. חשך ענין השרש הזה ילוע לגל׳ ומה שנתחלש 33יאירו הוא להוליפ , ני שם חשך ננתג ממיל לעמת אור וזהו אור וחשך הנזנדיס במעשי בראשית, ונן חשך ולא אור לעמוס ה' ייח) ני אשב יחשך ה' אור לי(מינה ז׳ ח') ונן כולם אבל אין גס פעם אחל שיאמרו חשך ונגה לשני הפנים לפי שאפשר להיות חשך ונגה נאחל, וענין זה נך הוא, נ3ר אמרנו ני שס אור נופל לבל על השמם והוא הנקרא יום נאמרו ויקרא אלהיס לאור יום (גלאשית אי ה') והזמן שאין בו אוי שמם נקרא חשך והוא הלילה שנאמד ולחשך קרא לילה (שם א' ו') וגם אם בעת ההיא ירח יקר הולך או שהאירו המקום שיושבים שם בנרות רבות׳ נל זמן שאין אור שמם על האופק ההוא נקרא חשך ולילה אלא שהירח או הנר הגיהו גחושך זה וסוף סוף חשך שמו שהרי בזמן הלילה אפשר היות חשך גמור בלי נגה, אס הירח בחסרונו או נשעבים מנסים נגהו ולא יקדה כן 3ממשלת המאור הכלול שהוא תמיד אוד, ואפילו ביום המעונן וביום הגשם, לא ינשלו בני אלם נמשך, ני אורו חזק ונוקע הנל, וא׳״כ נכונים דברינו שאין חשך ונגה שני הפנים, אבל הם בחוברת, ע'נ נתובננריאת שני המאורות׳ ולמשול ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך (שם סס י״ח) ־ ואתה תשאל אס שניהם מאורות, איך יבדילו בין אור לחשך ז והאמת נדברנו אגס 3זמן שמושלים הירח והננביס ומפיקים נגהס, יקרא חשך בענוד שאין אול!הדבר הזה עצמו מבליל בין מלת חשך למלת אפו1!־!, חשך אינו אלא הפלד אור השמש, והוא זמן הלילה, ולא יתנן היותו עם האור?זמן אחל * ונן גס אס יגיהו בו ירח וננביס נקרא תמיל משך ואפלה גווה