Bikkūrē hā-'ittīm · 1821-01-01 · 1821 - תקפ״ב · p. Seite 171

■( 1ן1 ) תפלח לאל חי♦ צדיק אתה 0' ני כריב אליך, אן תמנונים נדגל <#תך * נזניל ימים מקדם, אמונתך תדור מרי הלא שה פזולה היה צאנך באין מרש ובאין מ3ק&• אין משי3לנדחמ ולאובלת איןמאסף־ ואתה ה'3טו3ך ני ר3 ונחסדך ני גדל עדי מאד ה3אמ לנו גואל רועה נאמן, נזדוע יקנן טלאים ובתיקו ישא עלות, נאשר ישא אומן את כיונק־ תהי סכרו אתך ופעולתו לפניך, ני 3מרעה טו3 נתנו, ונמדום הריס. הדניצנו, לשם tT 1 ולתפארת שמנו, ני טו3 טעם ודעת למדנו־ השקיפה ממעון קדשן וראה את ילדיך מעשה ידיך בקרבך יקדישו שמך ־ זה יאמר לה' אני וזה יקרא ׳ 3שס יעק3־ ני הוצק רוחך על זרעך ו׳דנתך על צאצאיך במה יקדמך אל נורא! וגמה ננף לאלוה מרום! הימריצך תולעת נמונו^ אס יצפצף עולל עוצם יזסדיך? נפלאו מעשיך ונפשי נו יודעת עד מאד! — אף גם 3צותך הפעם על מלאן המשחית לצודד מאמנו נ?ש יקרה . ולהכרית מקלננורע נאמן אשל צני תפאדה היה לנו׳ ונעלי עדיים יחש33נו— אלהים קדושים! אתה ידעת ני 3ש3רו נש3ר ל3נו, ניוני הגאיו* גן המינו 3עונינו, נמספד על היחיד ספדנו עליו, ונהמד על גנורננלת נפשנו ־ — אמנם מי יאמר לך מה תעשה ״ ומי י3וא 3משהט אתן? מי הקשה לך וישלם? מי הקדימך טו3ה ולא תשלם, או מי יוסר 3ש3טך ורעם לא עשה? מי שלם לך על טו3מך, אחד מני אלף או מי משג עם קונהו, ולא יהיה לו לענד עולם; ־— 3שגס נדע ני 3עון החיים יאספו המתים, ונמיתת המתים ינופר על החיים ־־ נפי נא הפעם על צאן מלעיתך, חמול נא על תולעת יעקג! לא ישמע 3הס עוד קול נהי וקול זעקה,' ועול ימים לא ינרת עוד־ לרגעים ת3קדוהו, לילה ויום תצדכקו, לנש3רת תחנוש ואת החולה תרפא, ני רן וענוג צאנך מאד מאד* נער 3שטן גל יוסף עוד לנדות חרגו על שדדי זעם ולא יענור נגול עלינו שטף מות׳ ונגה את גחלתינו אשל נשארה׳ ומשג אלהיס ממשנות לבלתי ידוו «מנו נדר! — ה' אלהיס גנה גנתה החנמה נית זנול לך ואנחנו נניס ילדי שעשועיך עומדים נו לפרוש כפינו, ולהפיל תחנתנו לפניך• שומר הנרמז והחשד! יהיו נא עיניך פתוחות על הנית הזה, ואזניך קשונוה לזעקת «כוכיי! אח אשל יחטא מאתנו, וזנל את הקצף אשר הנאת עלינו ניו® הזה