Bikkūrē hā-'ittīm · 1821-01-01 · 1821 - תקפ״ב · p. Seite 157

I ( 167 ) «S קבורת ♦לד ״)♦ שם מגנעת פלחים נשקן• מצבת קנל׳> נחגא גין שיחים; הה! שם עלם וקנל• אמם *) השיר הקטן והנחמד הגה הוא ראשית ננורי פרי עשחנות לעיר ימים, עלם 5ן שם עשרה שנה, ה״ה ג״ה ת י י ם גינצנורג שי', גם הוא דורן נעקרות.. אניו המנוח המכס התותי, מלין וסופר מהיר מהו' דוג גער גינלנורג ז״ל, (אשר הי' סופר וגונה קהל עדת ישורון ג ר אד י); וכנפש אגיו גם נפשו שוקקת לרוות לתאונה ממימי גאר תנמה ודעת, ולהתענג ננועס לשון ומלילה, וגמטעמי לשוננו החמודה ■ ונליג פה ליונים לזכר שם החכם דוג גער הנ״ל, ולתפארת מעלות האיש הזה, אשר גדמי ימיו עלה המות הנורת, למניא למעלה קרדומות גסנן ען רענן, פריו ממתקים, ויין• גגדלו ותארננה הארותיו, ועודו נאנו ינם נדף ואיננו־ - החנם דוג נער גינצגודג נולד נקרית נראדי סגת תקל׳ו, ואומן על גרני אניו, איש ירא אלסיס, וחרד עד מאוד• ותהי ראשיה חגונו (נדרן נל הנערים גמדינה הגאת) נלימוד הש״ס ופוסקים, אשר גו גנר מיל נימי עלומיו הרכים ־ ואגיו (אחד מן הקדושים אשר נאדן הזאת המה) התאמן ננל עוז למנוע גנו ידן ההגיון, ונמיטג נספו שלם משכורת גית הספר הקסרי (נארמאלשולע), לגל ילן גנו לתוכו — — י׳ אן מר1נ תשוקו! הנער לחכמה ולשון, נחנא נסתר אהלו, ללמוד נהסתר ספרי מדע ושפה נרורה, וצלחה נידו• ויהי נראות הנדיג המפואר החנם המושלם מהו׳ אלכסנדר קאללער שי׳ (אחד ומגידי עיר הזאת) את הנער, הזה הולן וגדול וטוג, וס נעמי אלהים נס נעמי אנשים, וני כניר מצאה יוו להעתיק נעמקי החכמה וידיעה, ויט אליו חסד, ויומי לנו לתמכו 'נצספו ועצתו, וימן לו מורים וספרים, עד אשר השיג מכלית הנרצה, ותשלם גפשו• — אז ראו ראשי העדה הזאת ני שיש דנר נמצא נו, וני הוא יצלת לעמת לשרת נעסקי קהלתס, ויסקידוהו לסופר וכונה ומוזשג אשננותם• והוא שתר את משמרת פקודתו נתום ואמונה, ויהי רצוי לכל אתיו■ ונני עירו אהנוהו, גהיותו נעל מדות טונות ונכוחות ונאמן רוח מאוד ־ ואנה אף ני עמוסה עליו מלאכת ענוית הקהלה, לא מש מהגות נתורה ונחנמה, גם תזה ומזה לא הניח ידו, עד כי שגגה האוד נשגיהם יחדיו ־ נשנת הק״ע הוציא . ספר לשון למודים מהגאון המלין י׳ משה חיים לו צ א טי, ויפו אליו הגהות מוס, מלאים גינה ומפיקים נגה ולעס ניסודי ההגיון, מלוה אליו