Bikkūrē hā-'ittīm · 1821-01-01 · 1821 - תקפ״ב · p. Seite 155

55) *m!) אליפלט׳ ונמרוד הציד *H רועה היה הנעי אליפלט את צאנו על היי נשפה, וילך לגקש 3ין סגני היטר שה אוגדת מהעדר; וימצא שמה גסגך איש שונג עיף על הארך ויקרא אליו האיש לאמי: "מעה הצעירגימים! ממול גאתיגהרי גודד זה׳ לדלוף אתי סצגאים ואמי חזיז־יער, ואתע גחהלני, יהנני פה גמהולאדיך, אין אהללמחסה, אין מיס לשנוד צמאי, ואוכל לדענוני" וישמע הנער ויקס מילקוטו לחס ותריצי וזלג, ויתנם לו ־ גס נאלו הוייל מעל שכמו על ידו ויאמר*. הא לך חלג והשיג נפשך השוקקה, ואתי לך געקגותי ואוציאך מספדי ההד למדתי• ויפתת האיש את נאל המלג, רשת ותחי מחו והרועה החזיקו יידו וינהלו אל הדלך ויען נממד״הציד ויאמר: רומה נחמד! אתה את נפשי הצלת, מה אשיג על גמוליך? הואל וגיא עמדי העידה. שס לא ידורו יושביה גאהליקש ומגן; שס הינל* שש מגניהיסשיאס עד העניס, ועמודים גגוהיס ׳סוגו אותם• אתי בהיכלי תנודה, יין מנוס זהג מאתה, ותאכל מעדנים מקערות כסף אליפלטי למה זה אנוא העידה? גסגמעונתי השפלה געת אשנונה; •היא מחסי ממטר, מחסי מזרם ורוח סערה; ואס לא יעמדו עמודים ס3י3 סביב לה, הןיסוגוס כל עצי מאכל וגפן פודיה; ממנוע הקמגלאהלי אביא לי מים חיים ננד חרס, אף אמשוך שקויי געסיס דמונים, ומפלי הען ומלב העדר אוכל לשונע; ואם נל• נסף וזהג חסרתי, אפי! על השליזן פלחים הנותנים ריק מירודי בוא אמי ניקד׳י נם שס יש עצים ופרחים, שס נטעם האמן גסדיים* וראשי גשמים נעיוגות קצונות להפליא, שמה שתולים; אף סם יש עינות מים, שס אגני שיש מקוטנות תנניתאלס, תדיקנה נוזליהס א$ ספלי שים ממסים " אל׳יפנ1?) *) גאל נעסגער