Bikkūrē hā-'ittīm · 1821-01-01 · 1821 - תקפ״ב · p. Seite 96

2>t ( 9Ö ) Mä שבחי נכבדת הפע^ותינו׳ •;זד *;t» «• מדת הנפש היא יראת ‘שמיס י» •" -1 »V; ־ TT« הקיואם * ^ך• יזקר נושא זה, מה שמלזתנו! עמך נוחיל יחדו׳ אל צור ^זענו > ♦יואל ^מיד לגמול את חסדו לנו׳ לתת רום ♦ראתו נגד פנינו• 3)♦ t J• t ז,׳ זי• הפייטן♦ אחת משלש נירא צורנו " פן בנים׳ חי.ים׳ ומזונות נחסורה, או פן בשאולה ת^נש נפשנו ׳ או כי עוז וגדולת ’האל נחקורר. ג) המאכילים אין לחם רק חפחד ־ ־ : מהאל הנחל מך;ני־ש ־שמים׳ מושל בעולמים. ולפניו ♦חד כלם כדק הם וכשחק מאזמם ■ ממוראן איי] לא מרד, פיהו 'י ’ לתת תחים, תחת חטים נייש! -ן י* * m •י » :7 _ . גם א) יראת «סיפ המעולה והנננרת שנמרות וקבול הפעליות הנפשיות פ הגררים שער מ׳• ובעקירה: היראה חאסר ו1ל ב׳ מינים הא'חפחר אשו הוא הפעלות'הנפש החיונית« והב' אשר הוא מפועל הנפש הדבריח׳ ספני הכוה פעלת הזולת * S) יראת הרובפות ׳ ג) ילאה אחפרש לתלת מהרין איה יוחיל לרקנ״ה« בנין רלא יפוחון ננוהי« ופעונשא דגופיד,, ואית ררחיל מעונשי דההוא עלסא ורגהינם > חוי! אלין לאו עקרא ייראה אינון, ליראת דאיהו עקיא לסרחל בר נ* לפאריח, ג«י1 ראיחו רב ושייש זיחר חי י״אב