Bikkūrē hā-'ittīm · 1821-01-01 · 1821 - תקפ״ב · p. Seite 64

*>* ( 64 ) את עדותם, ני אמדו לא עלינו לגד האשס, ני עול זאת נמצא נזולתנו לשנות את הסלר ולהפוך את הנהוג, ני גס התאנה חנטה פגיה טרם היציא עליה וה' אשד עשה אתהניוניס לעין• השמימהומהקצה אל הקצה׳ הוא השכין את להט המיג המתהפנת, המה מקרי הגון׳ ופגעיו המה העוצרים יו מלהגיע אל דדך ען החיים, נל עת ננונו געמק עכור על 3ואו אל עמק שוה, הוא עמק המלך, אלהים חיים )־מלך עולם* ועוד זאת אני אומר, ני גאלם רמז רמוז על תשיקת חקירת הנפשי, וגאשה למוז מל תשוקת גופני, וגתתואומן לתשוקת גופני תתרחק ותעגור הנמל, ותעלה לאש, גאין מעצור לה, אך הרשות נתונה לשופה געקג — ולאדם הושם מועקה גמתניו שיעמול ייגיע נפו על נזל זיעת אפו, ולאשת הושם עצב בהריונה ו3ל7תה לעצלה לגלתי תשחית ותצול איש גמצולת חרמה, ובאין מעצור לרוחם, אז חמת התשוקה תעלה מהעקג על הראש• לערד לדעת כי פרי ען הלעת הוא פר• החיים באמת, ני גנפש (והיא הלעת) תלוים החיים הנחמנים ח־יעל, לנצח נצחים אך לא יושגו נ׳א גשלנע מצגת גיפה ואז הנפש חשוב אל נית אביה שבשמים, ואין אני אומד כי כל הנתוג בשפול הזה משל הוא חלילה נ״א לבדים ננתבס כמה לק תמכתי יתלותי על מקומות נאמנים שגלגלי לבותינו ז״ל האומדים שגתודתינו הקלושה יש פשט, ימז ללוש, וקול, וגאלתי את הלמו נו ועתה אחל דע גני! אלהים ישכילן גינה, אין שיח גאלן גלתי שולש קלס לו, הוא המוציא והוא המגיא, וגן לנל אשר אתה לואה לא תשקוט ולא תחשה על גואן ליסודו, ועתה עלינו לחקור ולדרוש על נל העולםגלו, איה יסולו? ועל מהי אדניו הטגעו? ואס יוצר ועושה לו ז צורו ומשגגו, יסודו ומשען לו? או אם נל חקיו נמקלה, אין לו מושל מיל ומצוה אסם נעול מגשש קיר* ׳ ובנשוא עינינו אל השמים, נונניהם ונסיליהס, אנחנו תמהים על מוניתס, ואשל הולכים סונניס גלי מקום אשי גו חגרו ואשל עליו יסוגו, והמה לא ידחקו! איש את אחיו ולא יעצמו גמסילתו, מך איש אל ענר פניו ילכו, ולא יעגטו ארוזות לדגם, ני הולכים תמיד *«עגלות® לא ישנו את «תקילם לעל לעולם, ובולע שאין געולס נע ונל %