Bikkūrē hā-'ittīm · 1820-01-01 · 1820 - תקפ״א · p. Seite 111

25* ( tu ) 44£ התאוה תסע1פף האהבה תשאר הפרח!מרופף י הנצר יתפאר *) ״ » •גד•• ,מגבי ♦ו/נודד ללחם עצבון ציד לביתו יצודד יתנכל בתחבולות המציא’לטרף מסילות. ♦הין גם!תערב הצלחה לו לקרב. ״ : ד ד; ד|'• עתה ש$עת ברבות לו ינחרו כל הון זיזקר אסמיו ♦אצרו תגבולים :רוחו*?!ושפנו'נסב ןךרוב. הליכותיו *) אף כי לא יתכן להרנות הערות נשיר, עם כל זאת לא יכולתי עצוי סס נמלים להתחדשות הצנין, ונעבור׳ הוספת מלה נשיר, לא הסתמשו נו עוד י צפמשוררים עד הנה• שרית פאר הוא לדעתי נרדף נכל'עדן עם שורש גדל, ונמו שנאמר 'מלת גדל על גדולת אדם נמעלות ויקר, וק על צחיאת הצומת מארן.;נוע ארן וגשם יגדל ( ישעי' מ״ד) כנה תלת פאר הונתה מתחלה על הגדלת הנטע והתפשטות ענפיו. אנמצא לדוג ניתזיןאלנתולם סארה (ל״א סס) והוחאלה על גדולת. אדם ניקר וננוד למעלה ראש ומשני T הכוונות האלה ננצו פעלים, נאמר לא אפאר אתרין■ על תפישת הנצרים, וגית תפארתי אפיאר, על הגדלת הכנוד, אכן תעדן הראשון, הוא לדעתי נצר מטעי מעשי ידי להתפאר (ישעי'ס') וכן מטע ה'להתפאר (שם ס״א) שורש פאר הנאמד סס על המטע יתכן יותר לפרשו מעני! צמיאת המעע והגדלתו למעלה, ותעתה ימן התרח הנצר יתפאר י