Bikkūrē hā-'ittīm · 1820-01-01 · 1820 - תקפ״א · p. Seite 90

** ( 90 ) *tSk הדודאים יא ׳תני לו ריס. ־ T ׳ קול התור כ♦ ♦שמע בארץ׳ בנעים שרותיו לא ♦עיר לבך. *:• ן• ץ tו ♦ז I ן ןריויך; כנור ו?»ילתןם׳ 'ך~ ידמו לקול נותץ זמירות 3ל:לר• י) לא יוסיפו•’לך עוד הטיב נגן. * * * * * * * וי * חרב א^ן גם במצוקת?וריק לא תראה. T” י ני ♦בוש ממחקרו, ♦;דאג׳ ןבלח בבכי ימיו. בהתנשא רשע, ןגםיף'ןהנ ואתמן נגאי1(??*,ייז׳ עלי הארץ; אף לא בהתרומם עריץ על עם הפשי׳יבעירף ילדיהם כי ♦שים' עקב׳ השואפים בכסף רוח אךציו. אך מחסה ןצלו לא מץאו אל דבת כסיל תשחס וכל v י * ג• •1“ tj פה חנף לא!שחיו/ך. ק;נאהונזקם נ־רע עיניהם׳ כזאבים טורפי טל־ף לא!ביטון’עליך׳ *) לסי דעת תכס אתי נותן זמורות נלילז ( איוב ל*ה י',) הוא העוף המזמי גלילה (גאגמיגאללע),