Jeschurun · 1871-01-01 · כרך שביעי (1871) · p. Seite 79

ל«ג ממק ליוז־מלוא׳ftir ״נע: ton■ ואסרוק-׳ליה «4: שמןוא שק •״pm ®לי ז»רממ׳«ל-«ס-«»דח5מי עבי ו«ר.היס״יהרי הס-ממדיט.ומייד ■יימחל:נסמס-ולמדהס׳ ו5צ עוודהסוסמסיהס אחריס יהיו לאלסי ישראל ומקולליס מיחדמיסלמפי• ממדה מרס נייד העליון:ונחרס נייר• התחתון, :איזדיס• יהיו:יעיד• ואחור® נקדש מואט: וננאחס, נשנתס ונהלונס, «מפץנקומס, אור יחסך נאהליהס, *ד נןן לצלעם, נו׳פחס- יחזו ומספר •חייט ימחו, ("אח יסחו, וספלא ד' א^מניחסיאת מנוח ורעם• וכרס יאגד. «י אק• ולא שס להם על פגי חון, הזה על־סוםיונא עליסס ופטן יעמוד על מיגס ילנשו קללה ה״מ ומנא כיי® נקרנם וכשמן נעצמיתס, תהי להם כעד יעטה וצמית חידד ימחה• ואת פעולת מספד אחר מטחו של הרג המכר, והדונדט רע על תנודו, לא יאנה ד' סלוח להם ני או יעשן אף ד' וקנאתו נהה ורבצה נהס הל האלה הנתונה.. מפר התורה ימחה ר' את שמטמתחה השמים והמילה ד' לרעה־ סכל . שנסי ישראל מל האלות הנתונות נספר התורה הוה הס ועוודהס וסומכיהס• וכל המרחיק אותם ומודל "הס יהיה נדכה• וחייניס נל קהלות ישראל אשר ממורח שמש עד חנואי לנדות אשר יעסו כמעשה אלי הרויפיס ושיחדסו אותה נועל שופר עס ספרי תורה ושיתרחקו מהם ולא. יגעו מל אשד להם ולא ישא! ולא יתט עמהס ושיתשנו אותם סדס וכערלים ומר סרט עליהם מן דת ק הגחל שיינה יין נסך ופיוס פת כותי וספריהם ספד קוסמין, והמת שלהם סוקלים את מטיוו, וכל העס ישמעו וייראו ולא חידון עוד• ואס דמו מפשם, שכוונתם היתה לסש שמיס אין w כי אס רוע לנ מפני שחיללו את cw וחשדו משרים וקראו את המאמינים מיג® והמיחדיס מוחים• והיודע ועד ר מגיע את השמיעה עדינו, שלגו דמעות עיניט, והודיס מען על®