Jeschurun · 1871-01-01 · כרך שביעי (1871) · p. Seite 70

ת פלוני אמר כך ודן ענהו, ולא יעשה נר פלונתיה אלא ־מזל מולם "אד מי שינא־ממ ננל־האדצחז ובסל־ המקומות . נדי שיצא לו » של •עמי פאדן^ ואפ לא יהיה: נחל סל פ לערער, יערער על;ספר!irfj שמח או על ־ספדיול וחסדיו, שיאמרו אלי לא הוי שלוני 1גרא רנא לא פיה מלעיג ומערער על ספריו ודסריז של פלוני «qw חטריו שנועה נהס• סם אינס מדעים יד הוא חרס ואינם יוריריס מרי תגייס מי _ שעתנו סין האמת לשקר, ומעשיו ותורו לא ימא ל« שמיס, זאלא■ דעי! הוצאת w —: ־ ל" ל■ ועוד נודיע להדחזמ,0 סמןנפינח המודה, משין רמו עליו השלום מלמד לאהרן מורה שנמוג ודוחניןאוחה, ולעדי חודה שי!בפ־ ולא המי מחסן אחזה, דולן היה עמד למי אהרן וליהושע ולזקנים, והיו תדעין סירה סודה שמחג שהוא חורה שנלפ נלמחס ולמת מיאיס מוקניס ואגס מסח הנחלה למח מהנניאיס דור אחר מר, קורץ חורה שנפחו מן מחג ומודה שמלפ סן ה® סל יחי. «לנס יסדאל עד שנשמע« הדודוס ונדלו ־המזח ועמד רנינו סקדוש. ק דיני) .הנשיא ונוע פישנה והיו קורץ אותה זמפדשין אותה לפי מה שהיו«מעין ספי מלמחהן עד שנא־רסכא ירב א» וראי ■חרם נמו הדורס הראשונים, עמלז ונחנו הגמרא ופיו קסק אחזה פירוש-המשנה, שהיחה דעווס פנויה מצתי הנוסח י״העול, וסל מי שמהא חסו פנויה מצדד הנוסח «ממל ’ B" יהיה■ עאו דנר קשה ולא אתן* ממת, שנחחזקו הצרות זצח«פ« ישראל ופה הגמרא אדון יש נו מעשזח ומדדסח ייחערנס עם סהלרוח ואין כל דעת יסלה להוציא ממנו החן לאדנו, עמד תינו יציחן אלפסי ז׳ל וחנר הלסח תמי כלשון חלמת־ מסנחא נעסרוא, ולא »יו סכל מהדן לסן ד *) יל יה־נ. »נ«.׳«)