Jeschurun · 1871-01-01 · כרך שביעי (1871) · p. Seite 64

"אוח לנו קס;5“, "אלה ששיתש“. — ®׳ח יק "אשרי השה שלי רזה“ (ולא אא nin> —׳ אז׳ניהלא יא• אזן ווילת לשבח מאשחילשנת ריזי) יצ8ת«זמי מס לשיאי[*) מ? אי« נזליחח זני רזים גיןסר קהלת — יש לי דנריס מי אנל «!י *כמו לקלי יארתק W הדביר נמקים אזי,), ששת. המי ממיי.מ רק דלד אזד. במילה הלא "יאווה קדיש יושב תשלח ישראל“ ולא ייתר, ירמושז וסמנתה ליי׳ר ומל הזיילוס לשרות מלית "אל:א" רייקית היה ק מלת "ישראל“ ינאש בהק! משח» ילחג נאתייז נחלות משתיח ק <3ד־ כאחיייו אשר נשיה הואי!; »ה ואיה למנץ, ני מינה משמרתי אשר רמתי מרש ״ישרי!“'של• מך xs מתלקה האשננויח:מזד רר, ד האיש "א נא“ היא דק'סימן שנאום קהלית אדי אזר ממק "יאתה קדש יישג תהלות ישראל“ אז כריס "אל נא לשילס השק“. י) הילת ״'pa1■“ כל עליון' היא מסיג כארי,ר. *) יכס נס׳ "א4ד» ככס ~ נ0 כילסי“ המד ■ולי איזר לירן ■rfo די ארזי נ; :הפיה ("אדין והר כדישי־ז"). י) נספר כל כ! 1הר «י אפמו חפילוזיהס. ז