Jeschurun · 1871-01-01 · כרך שביעי (1871) · p. Seite 59

— 59 — יוצאים, לרוות (עפים?) ולמאים, להחיות רוח ספלים ולמדות לה נדכאים, שמש!לקה וימו, ימיא מןה מל שמיעע אח כירח, ממע ייזו וממנו «ה, מזי לעת וחכמה, מלו אל כייר, לדרוס ר «אתו, מה חדנין-מה תנסו, לט אל הסו לכלל חסוי תחסו, אד יאמר לנה תמשו. יאמרו א אחד הידע אלמה אמך אח כל ואת, עוכ הוכר אשר זכרת .... יעתה מל אב «לך, לכה אתז יהיסמו לך. ויואל סאש ללפת ... יצא שלשתם יסאי אל ... אהל מועד, ה:!ב לאח ולמד, ...- עי^ תר, ינוא ער לסר סמר השמים, ישתחוו' א אזה ■יאמרו שמע אס», כרנ אח רימו, ימן אח דמו, ישני לתרו׳המור «כורתו והצעיר כצדריז, לשמוע אח חמדע, יפעה. יכניא אח ראיייזיכס, והוציא המרק על הדוק... כמראה הסק,' נחל פילו «שא, תה הוא עופפו. .... מריס כיני עתידים, להיות לנשים ענדם,. וליכודו לשדם, כסנירע ה ניד נשים, ונצנמי.... ד ins■ אלים חדשים, וסלופנו לגלות פרו«, ולהשפיל. גאתע, ד יגענו להנל, דד דלילה ואוכל, לא תעלפה על לכ ולא חוכמה. רק כיאר.תשארנה.. .ד כיו לע אתים רעות, לשחין פורח אכענועות .את כעלה תניד פ!ניס, יחעא והחמיא את הדנים.ניד מיניו, מקרו אח נהיו, וכל« ואת עציו זאת אנמי, «ה שעל ידיע נגמר רע ונד, מאו עד עתה ... נשמר, עמו עממו נו ידחו צא מור. וספחת וו.על אדיח האסה נחנע וחתמו ננחונח קעקע,׳ כראש מה אור שנח חתוןנג מסן p גמנג אחאב p עמדי. ■יהי פשמוע המלך אח ונד הארת, אשר טן המוס מוסרת, יאמר נמלתי ■סנאח ונעויחי משמוש, לא ואד גמה