Jeschurun · 1871-01-01 · כרך שביעי (1871) · p. Seite 57

47 - יקרא שמס רשוטס, נר« ממר מתהלל, ויצא יצא יקלל, יקרא יאמר אנכי מרפשי אס מעוטס ישראל, ר 4ר מניס לכס נואל, ואס לא שאמיצו אלי, נרו ל« אש ירו אלי. ישס אשז. נסר מנרי, יש« את ךנרי כחורי, .יששומס מל כמראה, ימס ממול קנאק ירן נחמה שמכה, אל«מרדה, ירא כחורי אש הנמר ימו, ולא קס ולא זע מגס, יאמ¬ צו אץ, לא יראש, ילנרוח 6א »נאש, אן לא סמר נשוך «*ודי, ואשה נא! «ד, sfei שא יא כליך, מוג לך לאסל7, נסה לן גל ■מיק■ ie t שמאלך, כי אר כי עלץ־, הנה דוס, אלהיס רמה ממשך, ולמס שמוח נלא מין, למה שהיה על רע ■לא לך »נר ימחמנד, ולנזס שליס ו!מ1נד, מה לך 9ה ימי £־ 5: ני שצנש לן■ פה קנר, הנה ה׳ מפלנוצך סלסלה :נר, מנר ננל יונריס ש#ד, קנודש חסוד שקני, ואס שדרוש למשך מוקש, נמלאו «)שימוש אשר ילאש לנקז, י6אי מוזדריך, «ונראך ואשת;מורך, וגד ריטש נשמרן, לק למק ■ולנספס שמשיה, ולגל איני נמוך יעדשיס, השדה נתחי לן והממרה אשר ט לך נששיס, הסניל יכניס לכתה סרס סכתס, קוס אכלוך יא«נ, יאשר ילך אשה ניוסו ושפיס^יהינכ וסח אין צו דמיס, היא תסס אשל «זרות, יהנמל איכרפירוש, חי גששי נמש־ ט «מהי, לא ש»ן נקמ נימי, ואל אראה נרעהי, לא שנא שמה ייאש שמיר ישיש, צרסש מלוארש היא מיש, החסן כהן, והגלוה סליק, מזהו מזק, נמשך יספה ש«, «9 דנוש עמו, ואסה אל שק» סל אמיץ, לשה שונד עוד אש דנדן, צרנש השחץ ששא מונרושין, «מ יה על משיך. יהי הוא סרס גלה צדנו דנרי עולה, «יאק רמג אשר נסחלה, ולא אשר מסר להשיט, ונר ססר ימס לננו, יאמר אנס אשינו «לץ כרגט, מ נושא כענג מה ישכלל «טל נרשה, ואש פי זרה ומה, אם־-דלק• לככנד צדנרין, אל