Jeschurun · 1871-01-01 · כרך שביעי (1871) · p. Seite 23

¬מ¬ מס¬ה (00 ל׳א, י,), »יהי מי«. ב״זץ (שס שס,' מ), דנר קר, וגדרויל "קיפח חפן“ ג׳ה כנזי לדני קה4 מ*גיס(אינ ה׳, ה׳), הננאנ מצנים, וחמה 56 סורי. *:יי“ (פס שם), יחיד על «קל "צוק“ יפרישו'איש צמא ידמה לוה רמ׳ק ו׳ל נר "שוןח אמש“ (rto הרג החנם ר ישראל סיוארן רי) ח׳א י״נה (פס ייד, י) כסו מדויל ׳״אס7 להרצוח מנאז לאד ,7 חסכה“. רן::ה (פס פ־ו, ל־נ); הנגינה מלעיל כי היא «ר ולק הכין מלח "לא“, אנל נשה׳ש (א לז) היא מלוע י״ח (פס ׳יו, ו) הנק גועח האי!ריס-(רלנ״נ ונס ומיין מיל) שהיא נמו "ומשיא“ האסור נהיאל. (ג׳, ל) יפירופו fs: נודע ומפורסס, כמו השריס הגחליס מידעיס' ימערסמיסי יה• למל* «י (פס ל, נ־נ), לפיד מלמלא“ הוא לשון כאב וחייך כמו "מילא נייח" (סהליס קיי, ו), "ימי מצא מצו למי“(שס ע/ נו)< ענץ דקידע וכדשה. *»יי(פס פס ניס), לפין כעס ומדידה, ונוחיל "סאן אמדן דאסווו“ (סופה ליה, פ'נ), "יאימז פ^ים" (ניס ע/ fft't "אסרא נקשא סנקא“(חולץ לח, ע'נ). עס״י' (שם ניד, ר), נקדמי(מלשין "שפר“); וק נתיי ינפחש י ישעיה מסראגי האחרון וי ורחוה נן י׳צחנן הנרלילונה!'ל(לר "שקה אמש“ הניל). כלילי (שס שם, ו) נמו "נלי לו“, דהיימ שאיני שלו יק נחיי("מולא ולהן“) ודמיין ויל מקוס מיל